ת"א 2420-01-14 שרביט ואח' נ' קריספין ואח'

1.לפניי בקשת נתבע 2 (להלן: "הנתבע"), להארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין, וכן בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבותו לדיון ביום 20.1.15.

2.לטענת הנתבע,הבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה מחמת הזהירות בלבד הואיל ובפועל נודע לו על אודות מתן פסק הדין רק לקראת חודש אפריל 2015. לגופו של עניין טען הנתבע כי אי התייצבותו לדיון לא נבעה מזלזול, כי אם מכך שהזימון כלל לא נמסר לידיו ולא הובא לידיעתו מועד הישיבה שנקבעה. הנתבע טען כי יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק משום שגם אם נמסר הזימון לאחיו של הנתבע, אין המדובר בהמצאה כדין משום שהנתבע איננו מתגורר עם אחיו והוריו. לטענת הנתבע,תצהיר המוסר הוא שקרי משום בפועל הנתבע ובני משפחתו אינם מתגוררים בכפר מזרעה,שם נמסר הזימון, אלא בנהרייה,זאת חרף רישום הכתובת במשרד הפנים.

לגופם של דברים טען הנתבע כי יש לקזז מסכום התביעה סך של 30,000 ₪ אשר נפסקו לטובת התובעים בהליך הפלילי וכבר שולמו להם. כמו- כן,הכחיש הנתבע את גובה הנזק הנתבע וטען כי הוא מסתכם ב-65,000 ₪ בלבד, כשוווי הסחורה שהוערכה על ידי חוקרי המשטרה לאחר ניכוי בהיעדר חשבונית מס. עוד טען הנתבע כי התובעים אף לא הציגו אף אסמכתא לנזקים עקיפים נוספים בסך של 30,000 ₪.

3.התובעים התנגדו לבקשות וטענו כי פסק הדין הומצא לנתבע כדין ביום 25.1.15, כך שחלפו 30 הימים להגשת בקשה לביטול פסק הדין . לגבי הזימון לדיון נטען כי הזימון הומצא לכתובתו של הנתבע בכפר מזרעה כפי שמופיע במרשם האוכלוסין , וכפי שמסר בא כוחו הקודם לבית המשפט.

דיון והכרעה:

4. לפי תקנה 201 לתקנות בקשה לביטול פסק דין תוגש תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לנתבע. הנתבע טען כי נודע לו על אודות פסק הדין "רק עם קבלת האזהרה בדבר פתיחת תיק הוצל"פ נגדי כאמור לקראת מחצית אפריל 2015" (סע' 3 לתצהיר). מנגד, התובעים טענו בתגובתם כי פסק הדין הומצא לנתבע כדין ביום 25.1.15.יחד עם זאת,התובעים לא צירפו לתגובתם כל אישור אשר יתמוך בטענתם זו. אישור המסירה שצירפו התובעים בהקשר זה הוא זה רק ניסיון המצאת אזהרה בתיק הוצל"פ לאמו של הנתבע בכפר מזרעה ביום 16.4.15 כאשר על פי תצהיר המוסר, האם סירבה לחתום. אין לפניי ראיה לכך שהנתבע קיבל, או למצער ידע על אודות פסק הדין, קודם למועד זה. משלא נסתרה הצהרת המבקש לפיה פסק הדין הומצא לו רק באמצע אפריל (טענה הנתמכת כאמור אף באישור שצרפו התובעים עצמם), הרי שלא חלף המועד להגשת בקשת הביטול ואין צורך להידרש לבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין.

5.ההלכה הפסוקה בשאלת ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר, נקבעה בפסק הדין המנחה של

כבוד השופט זוסמן בע"א 64/53 כהן נ' יצחק, פ"ד ח 395 , אשר קבע כי: "פסק הדין אשר ניתן שלא כהלכה דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק – רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק. ניתן פסק דין כהלכה יציג לעצמו בית המשפט אשר אליו פנה הנתבע בבקשת ביטול שתי שאלות אלו : ראשית , מהי הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא רשם הופעה , או לא הגיש את הגנתו או לא הופיע בתאריך הקבוע לבירור המשפט . שנית , ושאלה זו חשובה לאין ערוך מהראשונה – מה הם סיכויי ההצלחה של הנתבע המבקש" ( ראו בנוסף, לעניין זה : ע"א 442/89 עלאדין ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד מג ( 3), פ"ד 824 ; ע"א 164/63 פרידמן נ' פרידמן, פ"ד י"ז 3).

6.במקרה דנן, אין המדובר בביטול מחמת הצדק שכן אינני מקבלת את עמדת התובע כאילו ההמצאה לאחיו - לאו המצאה היא. לתיק בית המשפט נסרק אישור מסירה המעיד כי ביום 12.1.15 קיבל אחיו של הנתבע, מר איהאב אדראז, את הזימון לדיון ואת פרוטוקול הדיון הקודם. לא ניתן לקבל את הטענה כי הנתבע מתגורר בבית שהינו "נפרד לאחיו והוריו", בשעה שהודה כי את האזהרה (שהומצאה לאמו באותה הכתובת) קיבל באפריל 2015. זאת ועוד, הכתובת זהה לכתובת שאותה מסר ב"כ הנתבע,בטרם שוחרר מייצוג ולכן דינה כאילו נמסרה מפי הנתבע עצמו, ואף למעשה, אין חולק כי זו תואמת את הרישום במשרד הפנים.

6.יחד עם זאת,לביה"מ סמכות לבטל פסק דין שניתן בהעדר,גם מתוקף שיקול דעתו. בעניין זה כבר נקבע כאמור, כי המבחן השני – סיכויי ההגנה של הנתבע, הינו המבחן העיקרי שכן, על עצם המחדל, ניתן לפצות ע"י פסיקת הוצאות.עוד נפסק כי,לשם הוכחת קיומם של סיכויי הצלחה כנגד התביעה, די להראות כי הנתונים ו/או הטענות ו/או ההוכחות שיש בידי הנתבע, מגלים על פניהם, הגנה. אין הנתבע מחויב להוכיח הגנה מעבר לכלל ספק וסביר, אם כי די בהוכחה לכאורה.