ת"א 24191-05-14 היבי נ' מרכז המשטח - סמי בע"מ ואח'

בפני בקשת התובע, "לביטול החלטה על חוסר מעש".

נימוקי הבקשה, בתמצית, אינם אלא פניות חוזרות ונשנות של הנתבעת 2 לארכה זו או אחרת.

ביום 14/05/2014 הגיש המבקש כתב תביעתו.

מעיון בתיק עולה, כי ניתנה ביום 05/10/2014 "התראה על מחיקה מחוסר מעש", ע"י מר נחום קלר, מזכיר ראשי. זו נשלחה בדואר אלקטרוני אל ב"כ התובע בו ביום הינתנה.

בהתראה, ניתנה למבקש ארכה בת 30 יום לפעול להסדרת המחדל הנזכר בה, או ליתן טעם להנחת דעתו של ביהמ"ש מדוע לא תמחק התובענה.

משחלפו 30 הימים ואף מעלה מכך, ניתנה ביום 19/11/2014 הודעה על מחיקה מחוסר מעש חתומה ע"י מר נחום קלר, מזכיר ראשי.

בהתאם להוראות תקנה 156 בתקסד"א, אין צורך בהליך פורמאלי לשם מחיקת התובענה. משלא ניתן כל טעם במהלך 30 הימים שלמן יום המצאתה של ההתראה, רואים התובענה כתובענה שנמחקה.

עפ"י הדין, על ביהמ"ש "...לעורר תחילה את "הישנים מתרדמתם"...כאשר ביהמ"ש פועל ביוזמתו לפי התקנה הנ"ל בשעת "התרדמה", ולא בשעת היקיצה", אין למחוק את התובענה מכוח חוסר המעש שבעבר". ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, סיגא הוצאה לאור בע"מ (מהדורה שביעית) בעמ' 246.

הנה כי כן: "שעת היקיצה", כעולה מן הבקשה, הייתה לאחר חלוף תקופת ההתראה.

אין הבקשה נסמכת בתצהיר.

תוצאה אפשרית אחת, למשלוח התראה ע"י מזכיר ראשי היא, זו שארעה בתיק זה, היינו, מחיקת התובענה. תוצאה זו באה לשרת צרכים מערכתיים ותכליתה למנוע הצטברות תיקים, בהם חוסר מעש מתמשך.