ת"א 24189-04-15 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' שלייכר ואח'

לאחר שבחנתי את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד ביום 4.1.16, ואת התגובות והתשובה לתגובות - לא מצאתי שיש מקום להעתר לה.

על פניו המבקשת אינה נוקבת במועד בו נודע לה על פסק הדין, ומה הנסיבות המפורטות הקשורות בכך, באופן שאין היא עומדת בדרישות הסף לדיון בבקשה, וניתן לדחותה רק מנימוק זה.

לענין ההמצאה - המבקשת ידעה על דבר הגשת התביעה כנגדה מזה זמן, עת קיבלה את כתב התביעה המקורי ישירות לידיה וחתמה על אישור המסירה.

טענת המבקשת כי כתב התביעה המתוקן לא נמסר לידיה, וכי מצבה לא איפשר לה לדרוש את ההודעה, אינה נתמכת בשום מסמך (רפואי או אחר) המניח תשתית כלשהי לטענה זו, ומדובר בהמצאה לאותה כתובת בה נמסרו לידיה כתבי בי הדין מלכתחילה, וניתן לומר כי המבקשת נמנעה מקבלת המסמכים באופן שאינו מקנה לה את "שיקולי הצדק" להם היא עותרת.

ואוסיף, כי המבקשת ידעה על התביעה ולא עשתה דבר כדי להתגונן, והתיקון עליו הורה בית המשפט ובגינו הוגש כתב התביעה המתוקן היה טכני בלבד, שלא היה בו כדי לשנות את מהות התביעה, ומכאן שלא נמצא פגם בפסק הדין שניתן.

גם לגופו של עניין ובחינת טענות ההגנה שהעלתה המבקשת – הרי שבהתחשב בכל הטענות שהועלו ע"י המשיבים, הן בנושא מועד הנישואין, הן בנושא ההסכם שנחתם, משמעותו וקיומו ע"י הצדדים ע"י התנהגות, נראית ההגנה קלושה ביותר, מה גם שכל הטענות שהועלו ע"י המבקשת לא נתמכו בשום מסמך או ראיה אשר אמורים להמצא תחת ידה - ולו כדי להציג את טיב ההגנה הנטענת.

מכל האמור לעיל, לא מצאתי כי מתקיימים התנאים לביטול פסק הדין והבקשה נדחית.

ניתן על ידי כרשמת