ת"א 24174-11-13 בר נור ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

1.התובעים הגישו תובענה כנגד הנתבע לסעד הצהרתי, כי הם אינם חייבים לו חוב כלשהוא בקשר לנכס בכפר סבא, שזכויות החכירה בו היו של אביהם המנוח. התובענה הוגשה על דרך של המרצת פתיחה ואולם בהחלטת בית המשפט מיום 2/9/14, היא הועברה למתכונת של סדר דין רגיל.

2.המחלוקת העיקרית בין הצדדים הייתה האם ביום 31/12/96, שילם אביהם המנוח של התובעים לנתבע, בסניף של צד ג' בכפר סבא, סך של 15,170 ₪ עבור דמי היוון או סך של 72.31 ₪ בלבד עבור דמי חכירה שנתיים.

3.בדיון קדם המשפט מיום 29/5/16, שהתקיים לאחר שכבר הוגשו תצהירי העדות הראשית מטעם הצדדים, הצדדים הסכימו על דחיית התביעה ובהתאמה על דחיית ההודעה לצד ג'. בכל הנוגע לשאלת הוצאות ההליך, הוסכם כי הצדדים יגישו את טיעוניהם בכתב.

4.טיעוני התובעים מפנים בעיקר לכך שהנתבע הודיע לתובעים רק בשנת 2008 שלטענתו דמי ההיוון לא שולמו, וזאת על אף שבמהלך השנים בוצעו פניות אל הנתבע על ידי עו"ד מטעם התובעים, בבקשה להסדיר את חוזה החכירה. התובעים טוענים בתמצית כי עצם העובדה שהנתבע לא עשה דבר במשך 12 שנים מצדיקה ויתור על הוצאות.

בכל הנוגע לצד ג', התובעים טוענים כי לכל הפחות צד ג' התרשל בכך שהחתים את מסמך התשלום משנת 1996 בחותמת במיקום לא נכון ובכך יצר את המחלוקת.

5.הנתבע טוען כי דחיית התביעה מחייבת חיוב בהוצאות ריאליות, בשים לב לכך שהוגשו כתבי טענות, התנהלו 4 דיוני קדם משפט והוגשו תצהירי עדות ראשית. הנתבע מודה בכך שבמשך 12 שנים הוא לא שלח הודעות אגרת דמי חכירה שנתיים עקב בעיות טכניות, ואולם לטענתו ממילא חובת התשלום חלה על החוכר, מה גם שהתובעים רשמו את הזכויות בשיהוי ניכר וכך לא גילו שהן לא הוונו ושקיים חוב של דמי חכירה שנתיים.

6.צד ג' לא הגיש לבית המשפט כתב טיעונים ביחס להוצאותיו.

7.בהתאם להסכמות הצדדים, התביעה וההודעה לצד ג' נדחות בזה.

8.באיזון הנכון לטעמי בין טענות התובעים לבין טענות הנתבע, אני מורה לתובעים לשלם לנתבע הוצאות בסך כולל של 3,000 ₪. אין צו להוצאות בהודעה לצד ג'.