ת"א 2416-04-17 סע דלק להשקעות בע"מ נ' אי ג'י אינטרנשיונל אלקטריק בע"מ ואח'

בקשה למתן סעד זמני – מתן צו המחייב את המשיבים לבצע את כל הפעולות הנדרשות על מנת לסלק מיכל סולר שהתקינה המבקשת בשטחם, ולהשיבו למבקשת.

בד בבד עם הגשת הבקשה, הגישה המבקשת כתב תביעה, במסגרתו עתרה למתן צו עשה קבוע, להשבת המיכל לרשותה.

לטענת המבקשת היא סיפקה למשיבים מיכל סולר לצורך אספקת דלק. נטען כי המיכל הוצב בשטחם של המשיבים, ברם הוא בבעלות המבקשת (להלן: "המיכל"). עוד נטען כי בחודש 12/2016, מחמת טענות סרק של המשיבים, הפסיקו הצדדים את ההתקשרות ביניהם, אולם המשיבים מסרבים להשיב את מיכל הסולר למבקשת, חרף דרישות חוזרות ונשנות. המבקשת טוענת כי החזקת המיכל על ידי המשיבים גורמת לה נזקים כלכליים רבים, הן בהתחשב בעובדה כי העדר תחזוקה של המיכל עלול להוביל להעדר אפשרות שימוש בו בעתיד והן נוכח מניעת האפשרות להשכירו לאחרים.

כי כך, עתרה המבקשת ליתן צו המחייב את המשיבים להשיב את המיכל לרשותה.

בהחלטה מיום 2.4.17 נקבע דיון במעמד הצדדים, תוך שבית המשפט הורה למשיבים להעביר תגובתם לבקשה עד ליום 13.4.17. המשיבים לא מילאו אחר החלטת בית המשפט, לא העבירו תגובתם ולדיון שהתקיים ביום 19.4.17 התייצבו אך מנהל המבקשת ובא כוחה. המשיבים לא התייצבו לדיון, חרף קבלת זימון כדין (אישורי מסירה בלוויית תצהירים הוצגו לבית המשפט).

במהלך הדיון, לאור הערות שנשמעו מצד בית המשפט באשר לזהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי, ביקש ב"כ המבקשת כי תחת הצו להשבת המיכל, יינתן צו איסור שימוש במיכל, בהדגישו כי המיכל מכיל חומרים מסוכנים ודורש תחזוקה, שאינה מתבצעת כיום.

דיון

תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 מתנה את מתן הסעד הזמני בהתקיימות שלושה תנאים עיקריים: (א) קיומה לכאורה של עילת תביעה; (ב) מאזן נוחות, לפיו יש לבחון את הנזק מאי מתן הצו לעומת הנזק מנתינתו וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי; (ג) שיקולי צדק ויושר, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות העניין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש".

בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה "מקבילית כוחות", דהיינו - ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד, כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן, ולהפך. כן נקבע בפסיקה כי מקום בו יש זהות בין הסעד הזמני לסעד העיקרי, יש לנקוט בזהירות יתרה ולהימנע ממתן הצו, אלא אם השתכנע בית המשפט כי קיימת עילה בדין וכי אם לא יינתן הצו, עלול להיגרם למבקש נזק חסר תקנה. עם זאת, נקבע כי אין בזהות בין הסעדים (הזמני והעיקרי) כדי למנוע את מתן הסעד הזמני (רע"א 2059/98 וולטה יצוב קרקע בע"מ נ' .P.R.S (12.11.98)).