ת"א 24101-07-12 ברק נ' קצמן(המנוח) ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום הרצליה
24101-07-12
2.2.2015
בפני השופט:
יעקב שקד

- נגד -
תובע:
אברהם ברק
עו"ד נורית פלג
נתבעים:
1. שושנה קצמן
2. זיו קצמן
3. קרן קצמן
4. דנה קצמן
5. ניר קצמן (התביעה נגדו נדחתה)
6. משה קצמן (התביעה נגדו נדחתה)
7. ניחוח ירושלים בע"מ

עו"ד מנשה עופרי
פסק - דין

 מונחת בפניי תביעה על סך 812,000 ₪, ובצידה סעד הצהרתי לפיו הסכם שנכרת בין התובע לנתבעת 7 בטל.

מבוא וטענות הצדדים בתמצית

  1. ביום 10.1.2000 נכרת זיכרון דברים בין התובע לבין הנתבעת 7, חברת ניחוח ירושלים בע"מ (להלן – "החברה"), באמצעות בעל המניות ומנהל החברה מר מרדכי קצמן ז"ל (להלן – "המנוח" ו-"זיכרון הדברים"; נספח א' לתצהיר התובע).

  2. בזיכרון הדברים נקבע, בין היתר, כי התובע "ישקיע / ילווה" לחברה סך של 200,000$ ותמורת סכום זה יוקצו לו 30% מהון המניות של החברה. עוד נקבעה נוסחה להיקף המניות שיוקצה, התלויה בתוצאותיה העסקיות של החברה, לפי תחשיב הקבוע בזיכרון הדברים.

  3. ביום 13.2.2000 נחתם הסכם מפורט בין התובע לחברה, אשר פרט את יתר רכיבי ההסכמות, אם כי העיקרון שנקבע בזיכרון הדברים נכלל בו, כאשר הכספים ששילם התובע הוגדרו כהשקעה (נספח ב' לתצהיר התובע; להלן – "ההסכם").

  4. ביום 12.3.2012 פנתה באת כוחו של התובע לחברה, למנוח ולילדיו של המנוח במכתב המתייחס להסכם, וציינה בין היתר כי לא התקבלו אצל התובע העתקים של כל הדוחות הכספיים, וכן טענה טענות שונות לגבי הקצאת מניות, קבלת החלטות ועוד. במכתב זה נדרשו הנתבעים להשיב לתובע את סכום השקעתו (נספח ה' לתצהיר התובע). בחודש מאי 2012, הלך המנוח לעולמו בשל מחלה קשה.

    בהמשך, נוהלה תכתובת בין התובע ו/או מי מטעמו ליורשי המנוח, לרבות בכל הקשור למכירת פעילות החברה. זמן קצר לאחר מכן, בחודש יולי 2012 הוגשה התביעה שבפניי.

  5. בכתב התביעה המתוקן נטען, כי המנוח הציג בפני התובע את מחזור החברה לשנת 1999 כאילו עמד על סך 800,000 ₪ וכן הציג הפסד של 60,000 ₪, כאשר חודשים ספורים לפני הגשת התביעה התברר לתובע כי לאחר מצגים אלה שינה המנוח את הדוחות הכספיים והציג את המחזור לשנת 1999 על סך 600,000 ₪, וכן הציג זכות להחזר של 200,000 ₪.

  6. עוד נטען כי המנוח הציג בפני התובע מצג שווא שהכנסות החברה יגדלו מ-1,000,000 ₪ בשנת 1999 ל-3,000,000 לשנת 2000 ולסך 5,000,000 לשנת 2001, כאשר בפועל המחזורים רק ירדו. עוד נטען כי המנוח "ניפח" את סכומי החייבים בעת הצגת החברה לתובע, שכן חובות אלה היו חובות אבודים, וכך גם עשה לגבי מלאי החברה.

  7. בנוסף, נטענה סדרת טענות בקשר לניהולה של החברה, לרבות ריקון החברה מנכסיה, נטילת אשראים מהבנק ללא יידוע התובע, העברת כספים בסכומים ניכרים ועוד. צוין בתובענה כי החברה והמנוח פעלו בחוסר תום-לב תוך הצגת מצגי שווא ובמרמה, ותוך הטעית התובע. לפיכך, נתבקש סעד הצהרתי כי ההסכם התבטל וכן סעד המבקש את השבת הסכום שהשקיע התובע בחברה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>