ת"א 24090-12-11 דקסה נ' חלבי ואח'

1. בפני בית המשפט תביעה לפיצויים בשל נזקי רכוש שנגרמו לתובע, כתוצאה מתאונת דרכים ביום 21.4.11 בדאלית אל כרמל.

2. התובע הינו בעלים של רכב מסוג סיטרואן ברלינגו. הנתבע הינו בעלים של רכב מסוג מאזדה.

3. לטענת התובע התאונה התרחשה בנסיבות הבאות. הוא נהג ברכבו בכביש צדדי שהתחבר לכביש ראשי. הוא עצר בצומת שבין הכבישים. לאחר שווידא שהדרך פנויה, פנה שמאלה לכביש הראשי. הוא הספיק להשלים את הפניה ונסע כ-30 מטרים, ישר בנתיב נסיעתו. לפתע הוא הבחין בנתבע שנסע מולו, שהחל לסטות לתוך נתיבו. בכדי למנוע את התאונה הוא עצר את רכבו באופן מיידי וניסה להזהיר את הנתבע, על מנת שלא יסטה לתוך נתיבו ויתנגש בו. הוא צפר, הבהב באורות וסימן בידיו לנתבע, אך כל זה ללא הואיל. הנתבע המשיך בנסיעתו והתנגש בו חזיתית. מוקד הפגיעה ברכבו הינו בחזית מצד שמאל, ואילו מוקד הפגיעה ברכב בנתבע הינו בחזית מצד ימין.

4.לטענת התובע הוא נסע בצורה זהירה בתוך נתיבו, והנתבע סטה לעברו והתנגש בו. התובע מטיל את מלוא האחריות לתאונה על כתפי הנתבע.

5. הנתבע מכחיש את גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה. לטענת הנתבע הוא נסע בנתיבו בכביש הראשי. לפתע התפרץ לתוך נתיבו התובע, מהכביש הצדדי, וגרם להתנגשות בין שני כלי הרכב. לטענת הנתבע האחריות לתאונה מוטלת על כתפי התובע.

דיון

6. שמעתי את עדויות התובע והנתבע, שהינם הנהגים המעורבים בתאונה. לא היו עדים נוספים לתאונה. שמעתי את עדותו של עו"ד סלאח חלבי, שהעיד על שיחה שהיתה לו עם הנתבע בנוכחות התובע ואנשים נוספים, בביתו של הנתבע לאחר התאונה. כמו כן עיינתי במסמכים שהצדדים צירפו לתיק בית המשפט ובכלל זה: הודעות התובע לביטוח, הודעת התובע במשטרה, הודעת הנתבע לביטוח, חוו"ד שמאיות מטעם שני הצדדים, תמונות נזק בשני כלי הרכב ותמונות איזור התאונה. כמו כן עיינתי במסמכים רפואים שהתובע הגיש ביחס למצבו הרפואי של הנתבע.

7. גרסת הנתבע לתאונה יותר הגיונית מגרסת התובע, ועולה בקנה אחד עם תמונות הנזק בשני כלי הרכב. הפגיעה ברכבו של התובע הינה בחזית עם מוקד ברור בצד שמאל. הפגיעה ברכבו של הנתבע היא בפינה הימנית קדמית של הרכב. יש בכך לתמוך בגרסת הנתבע, שהתאונה התרחשה בעת שהתובע יצא מהצומת שחיבר בין הכביש הצדדי לכביש הראשי. לעומת זאת, אם התאונה היתה מתרחשת כגרסת התובע, באופן ששני כלי הרכב נסעו זה מול זה בנתיב ישר, והנתבע לפתע סטה שמאלה לתוך נתיבו, היה מקום לצפות שמוקד הפגיעה ברכב הנתבע יהיה בפינה השמאלית קדמית. מאחר והפגיעה ברכב הנתבע היא בפינה הימנית קדמית, גרסת התובע לא משכנעת.

8. באופן כללי גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה לא עשתה רושם מספיק מהימן. טענת התובע שעוד לפני התרחשות התאונה הספיק לעצור את רכבו, לצפור, להבהב באורות ואף לסמן בידיו איננה משכנעת. מדובר בתאונה שהתרחשה זמן קצר לאחר ששני הנהגים ראו זה את זה. לא סביר שהתובע היה מספיק לעשות רצף כה ארוך של פעולות לפני שההתנגשות ארעה.

9. עדותו של התובע היתה מהוססת, והוא התקשה להראות על גבי תמונות איזור התאונה את מקום התרחשותה. לענין זה שינה דעתו מספר פעמים. לעומת זאת עדותו של הנתבע, לענין מקום התרחשות התאונה, היתה יותר עקבית ויותר משכנעת. יש בכך לחזק את גרסת הנתבע ולהחליש את גרסת התובע.