ת"א 24058-01-13 טוכמן ואח' נ' עמוס

1. תביעה זו עוסקת בהתחשבנות הכספית הנובעת מביטול השותפות שבין הצדדים .

2. העובדות

2.1 התובע 1 ז"ל והתובעת 2 הינם זוג נשוי. התובע 1 היה חוכר לדורות של המזנון המצוי בכניסה לתחנת גן האם של הכרמלית, בשד' הנשיא 122 בחיפה, והפעיל מזנון במקום כ-30 שנה (להלן "הנכס"). התובע 1 הצהיר על עצמו כי הוא מחזיק במזנון במעמד של דייר מוגן.

2.2 במהלך החודשים יוני יולי 2012 שכנע אביו של נתבע 1 את התובע 1 לשפץ את הנכס, ולהכניס את בנו, הנתבע 1 וגורם נוסף (מיכל לרנר) כשותפים בעסק.

2.3 ביום 8.8.12 נכרת הסכם שותפות עסקית בין התובעים מצד אחד (להלן "צד א'") לבין איב עמוס ,גב' מיכל לרנר ,וחברה ביסוד מ.א ואמוס בע"מ שהם בעליה, מצד שני (להלן "צד ב'"). השותפות היתה אמורה לפעול תחת עוסק מורשה של התובע 1. כבר כאן אציין כי התביעה כנגד מיכל לרנר נמחקה בשלב ראשוני, בהסכמת ב"כ הצדדים.

2.4 עקרונות הסכם השותפות - סוכם כי השותפות תהיה בחלקים שווים. מטרת השותפות היא לשפץ ולהשקיע בציוד בנכס, ולנהל את עסק המזנון בצוותא. סוכם בהסכם כי צד א' ישקיע בשותפות 50,000 ש"ח ואילו צד ב' ישקיע 100,000 ש"ח עם אופציה להשקעה נוספת של 30,000 ש"ח. כל השקעה נוספת בשותפות תעשה אך ורק על פי הסכמה בכתב של כל הצדדים להסכם. הזכויות בנכס נשמרו לתובע 1. עוד סוכם כי רכישת הציוד והמלאי יהיו שייכים בחלקים שווים לצדדים.

2.5 מהר מאוד נתגלעו סכסוכים חריפים בין הצדדים. הסכסוכים החלו בין בעלי המניות בחברת מ.א ואמוס בע"מ שהם איב עמוס ומיכל לרנר. אביו של איב עמוס היה קבלן השיפוץ. לכשנוצרה בעיית חריגה מסכום ההשקעות המוסכם, העמיק הסכסוך בין צד א' לצד ב'. כבר באוקטובר 2012 התקיים הליך בוררות ביניהם, שהסתיים בהסכמה שאביו של איב עמוס לא יהא רשאי לקבוע דבר בנושא השותפות, והצדדים ינסו לגייס סכום נוסף של 100,000 ₪. על הסכם הבוררות חתמו כל אחד מהתובעים וכן נתבע 1 וגב' מיכל לרנר. מהבוררות עלה כי קיימת חריגה משמעותית מסכום של 180,000 ₪ שיועד לשיפוצים ולרכישת ציוד. נטען כי החריגה הגיעה ל-200,000 ₪ נוספים, כאשר מי שהיה מופקד על ביצוע עבודות השיפוץ בפועל היה אביו של איב עמוס. בנוסף סבל צד א' מהפסדים חודשיים של 30,000 ₪ לדבריו בשל כך שהעסק היה סגור לשיפוצים החל מיום 10.9.12.

2.6 מסתבר כי גם הליך הבוררות לא סייע בידי הצדדים. נטען שהוצא צו הפסקת עבודה שיפוטי על ידי העיריה ביום 11.10.12 לתקופה של 30 יום. השיפוץ הסתיים בדצמבר 2012. בינואר נכנסו גורמים הקשורים לצד ב' לנכס, הוזמנה משטרה שהורתה על סגירת העסק בגלל הסכסוכים.

2.7 בחודש ינואר 2013 הוגשה התביעה לפירוק השיתוף לבית המשפט. התביעה הוגשה כנגד איב עמוס וגב' מיכל לרנר, וכנגד חברת ואמוס בע"מ שהם בעלי מניותיה.

2.8 כבר במהלך הדיון למתן סעד זמני, מונה ביום 24.1.13 בהסכמת הצדדים רואה חשבון דוד פורת מטעם בית המשפט, על מנת לבדוק את הנושאים הכספיים וליתן חוות דעתו לענין ההתחשבנות הכספית בין הצדדים .

2.9 ביום 13.5.13 שם התובע 1 קץ לחייו.

2.10 ביום 20.6.13 ניתן פסק דין חלקי, בהסכמת הצדדים, המורה על פירוק השותפות, כאשר על הפרק נותר נושא ההתחשבנות הכספית בלבד.

3. חוות דעת רואה חשבון פורת

3.1 חוות דעת ראשונה של רוא"ח פורת הוגשה ביום 30.5.13 (להלן "חוות דעת ראשונה"). המומחה מצא כי המחלוקת הכספית בין השותפים נובעת מתקופת ההתארגנות לקראת פתיחת העסק, במהלך התקופה בה בוצעו ההשקעות בשיפוצים וברכישות הציוד החדש. לפיכך, על דעת הצדדים הוגבל תפקידו של המומחה לאימות השקעות הצדדים בשיפוצים בציוד ובהתארגנות לקראת פתיחת העסק , דהיינו במועד תום ההשקעןת (להלן "המועד הקובע"). מועד תום ההשקעות לפי הפירוט הנספח לחוות הדעת הוא יום 28.2.13.

3.2 המומחה בסס את חוות דעתו על מסמכי חשבוניות, קבלות תשלומים לספקים, חתימות ספקים על תשלומים ביומן, דפי חשבון, ספרי הנהלת החשבונות ורשימת חובות שערך התובע 1. המומחה ציין כי פטירתו הפתאומית של התובע 1 מנעה השלמת בירורים.

3.3 המומחה מצא כי סך כל ההשקעות בעסק הגיעו לסכום של 457,389 ₪ כולל מ.ע.מ, ולסך של 405,101 ₪ לאחר ניכוי סכומים שאושרו לקיזוז לצרכי מ.ע.מ. המומחה מצא כי התובע השקיע סכום של 50,000 ₪ (בקרוב) והנתבעים סכום של 100,000 ₪ (כפי שנקבע בהסכם) אך סכומי החובות של העסק לספקים בגין השיפוץ עולים לכדי 264,336 ₪. הנתבעים לא השקיעו את הסכום של 30,000 ₪ נוספים הקבוע בהסכם. לפיכך מצא כי על הנתבעים לשלם לתובעים סכום של 99,807 ₪ כדי לאזן בנשיאתם בחובות.

3.4 לאחר מספר ישיבות עם בעלי הדין וקשיי יצוג שנוצרו, הוחלט על דעת הצדדים כי רו"ח פורת ישלים את חוות דעתו כדי לשקף בה את הנתון של מכירות שנעשו מתוך נכסי השותפות לאחר המועד הקובע ושילוב תמורתם בהתחשבנות בין הצדדים.