ת"א 24042-05-12 בר ואח' נ' עזרא ואח'

בתביעתו עותר התובע למתן פסק דין הצהרתי לפיו חלקו בשותפות בסירה מדגם 240ENZO SV או תמורת הסכום שהתקבל ממכירתה, הינו בשיעור 68.4% וחלקו של אייל עזרא (להלן: הנתבע) הינו 31.6%. בנוסף עותר התובע לראות בהוצאות שהוציא (רישוי, עגינה, ביטוח וגרירה) כהוצאות בסיס המהוות חלק בלתי נפרד מסכום רכישתה של הסירה ולחייב את הנתבע ע"פ חלקו היחסי ובסכום של 6,464 ₪.

עוד עותר לחייב את הנתבע לפצותו בסכום של 68,468 ₪ הוא סכום הנזק שנגרם לו בשל ירידת ערך הסירה בהתאם לחלקו, ועוד סכום של 30,000 ₪ בשל עוגמת הנפש אותה גרם לו הנתבע.

1.על פי כתב התביעה, התובע והנתבע הסכימו ביניהם לרכוש בשותפות שווה, סירה ייחודית מדגם 240ENZO SV (להלן: הסירה). התובע אשר החזיק באותה עת בסירה אחרת מכר אותה בסכום של 230,000 ₪ גייס כספים נוספים והשניים רכשו את הסירה תמורת סכום של 382,800 ₪, מתוכם שילם התובע סכום של 248,048 ₪ ליבואנית הסירה ואילו הנתבע שילם ליבואנית 134,752 ₪.

לטענת התובע יש לחשב את עלות רכישת הסירה בסך 394,800 ₪ ומתוכו - 270,048 ₪ הוא הסכום שהוא שילם לצורך רכישת הסירה, והיתרה, סכום של 124,752 ₪ הוא הסכום אותו שילם הנתבע.

לטענתו, בנוסף לסכום שהוא העביר ליבואנית הסירה, יש להוסיף סכום של 10,000 ₪ חוב של הנתבע כלפיו עוד טרם רכישת הסירה ובקשר לסירה, וסכום של 12,000 ₪ בגין עלותם של שני מגברים בהם צייד התובע את הסירה.

עוד נטען, כי כוונת הצדדים הייתה להיות שותפים באופן שווה בסירה, אולם הנתבע לא שילם לו את הסכום המחויב לאיזון חלקו ברכישה. עוד הוסיף כי בין הנתבע לנתבע הפורמאלי, אשר גבאי, נפתח ומתנהל הליך משפטי במסגרתו הוטל עיקול על הסירה והתובע הוגדר כמחזיק, ולמניעת מימוש העיקול והקטנת הנזקים הוא הסכים למכירת הסירה, ומכאן התביעה אשר נועדה להגדיר זכויות התובע בתמורת העיקול ויתר זכויותיו הכספיות נגד הנתבע, ועתירתו להצהיר על חלקו בסירה בשיעור של 68.4% בהתאם לסכומי השקעתו בה.

2.להגנתו טען הנתבע, כי התביעה נגדו הוגשה בחוסר תום לב שכן התובע ניסה למכור את הסירה המשותפת ללא ידיעתו ועל מנת להתחמק מתשלום חלקו כשהוא מנצל את העובדה שהסירה רשומה בבעלותו בלבד.

נטען, כי עוד טרם רכישת הסירה הוא הודיע לתובע כי ברשותו סך של 134,000 ₪ בלבד ובשל כך שילם ליבואנית סך שלך 134,752 ₪ והתובע שילם את היתרה בסך 248,048 ₪.

לטענתו, הוסכם בינו לבין התובע כי הם יהיו שותפים שווים בבעלות על הסירה, לרבות בהוצאותיה וזאת מכמה טעמים. ראשית, לנתבע קשרים עם חברת אמביל (יבואנית הסירה) לאור זאת הצליח הנתבע להפחית את מכירה בסכום של 67,982 ₪ והסירה נרכשה לאחר הנחה משמעותית במחיר של 382,800 ₪ כאשר מחירה בפועל היה 450,772 ₪. שנית, הנתבע הוא איש מקצוע בתחום הימאות ותחזקת הסירה ונקבע בניהם כי הנתבע יהיה אחראי על הטיפול השוטף של הסירה ותחזוקתה. שלישית, הוסכם כי הנתבע יפעיל את הסירה כעסק מסחרי לשיווק סירות דומות וכי הצדדים יחלקו ברווחי השיווק באופן שווה.

הנתבע, הכחיש חוב בסכום של 10,000 ₪ קודם לרכישה סירה ובקשר עם הסירה, כן הכחיש טענת התובע לפיה זה צייד את הסירה במגברים בסכום של 12,000 ₪. לטענתו הוא זה שהתקין מערכת שמע ורמקולים בסכום של 2,650 ₪ ואכסן את הסירה בחוף אמנון בהתחייבות לשנה בסך 16,000 ₪.