ת"א 2403-04-11 גבאלי ואח' נ' נאשף

1.ביום 4/9/14 התייצבו הצדדים לדיון הוכחות בתיק שבכותרת, אשר התנהל ביניהם למן חודש אפריל 2011.

2.במהלך הדיון הצדדים השכילו, בסיוע בית המשפט, להגיע להסכמות, אשר נוסחו ב- 7 סעיפים לפרוטוקול וקיבלו תוקף של פסק דין.

3.בהתאם לסעיף ז' של ההסכמות נשמעו בדיון טיעונים קצרים לעניין ההוצאות ובית המשפט השלים את פסק הדין בהחלטה מאותו היום, אשר ניתנה על דרך הפשרה והשיתה על הנתבע את הוצאות התובעים בסך כולל של 24,000 ₪.

4.ביום 23/10/14 הגיש הנתבע בקשה בכתב, כי בית המשפט יורה לו להפקיד את סכום ההוצאות בקופת בית המשפט או בנאמנות וזאת עד אשר ימצאו הצדדים מתווה חדש להסכמות שביניהם.

בבסיס הבקשה טענתו של הנתבע בתמצית, כי ההסכמות שבין הצדדים הושגו על בסיס טעות מדידה בתשריט המודד במ/1. הבקשה מפרטת את הטעות ואת משמעויותיה ואולם איני רואה צורך לחזור את כל הנטען במסגרת החלטה זו.

5.התובעים התנגדו לבקשה בטענה שבית המשפט כבר סיים את מלאכתו, לאחר שנתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה שבו עשו התובעים ויתורים כואבים. עוד נטען בתגובה כי פתוחה הדרך בפני הנתבע להגיש תביעה לביטול ההסכם, ככל שהוא רואה זאת לנכון.

6.הנתבע הגיש תשובה לתגובה, שחזרה בעיקרה על טענותיו בבקשה.

דיון והכרעה

7.צודקים התובעים בטענתם כי בית המשפט כבר סיים את מלאכתו ואינו יכול לשנות את פסק הדין, אשר נתן תוקף להסכמות הצדדים.