ת"א 24027-05-13 בליטי ואח' נ' הראל ואח'

עסקינן בתביעה שהוגשה בעקבות בעיית רטיבות בדירת התובעים. בתביעה התבקש בית המשפט לתת צו עשה לתיקון הנדרש וכן לפסוק סך של 23,900 ₪, בגין הוצאות ממשיות ובגין עוגמת נפש (עוגמת הנפש הועמדה על סך של 20,000 ₪, מתוך אותו סכום).

מאז הוגשה התביעה ובאמצעות מינוי מומחה מטעם בית משפט - בוצעו עבודות שונות בבניין הרלוונטי, באופן שבעיית הרטיבות נפתרה. עם זאת, נותר עוד צורך להכריע בעלויות לא מבוטלות ונוספות שנגרמו אגב ההתדיינות וכן להשלים הכרעה, בתביעה הכספית המקורית.

אף שהוצע לצדדים לסכם ולהותיר עניין זה להכרעת בית משפט, על בסיס חומר שבתיק, מסרו שני הצדדים הודעות, אשר במהותן דחו את אותה הצעה.

שני הצדדים בחרו להגיש ראיות מטעמם, אף לאחר שהסוגיה המרכזית, נפתרה כאמור. עם זאת, בסמוך למועד שנקבע לחקירות ולסיכומים, הגיעו הצדדים להסכמה לוותר על חקירות ולהסתפק בסיכומים.

לאחר ששקלתי את הטענות - מצאתי להורות כי הנתבעים ישלמו לתובעים סך כולל של 10,630 ₪ וזאת בארבעה תשלומים שווים. נימוקי יפורטו להלן.

הטענות בכתבי בית הדין:

1. התובעים הם בעלים של דירה בקומת קרקע ברחוב אדם 612/13 בארמון הנציב. הדירה ידועה גם כגוש 30178 חלקה 97 תת חלקה 1 (להלן: "דירת התובעים"). הנתבעים הם הבעלים של דירה בקומה הראשונה באותו בניין בתת חלקה 3, השוכנת מעל דירת התובעים (להלן: "דירת הנתבעים"). נטען בתביעה כי בסלון דירת התובעים, קיימת בעיית רטיבות קשה, שנמשכת מעל לארבע שנים, בעקבות נזילת מים, ממרפסת דירת הנתבעים. נטען כי מדובר בנזקים מתמשכים, הרטיבות מתפשטת על התקרה ואף חודרת למערכת החשמל וגורמת לקצרים וסכנה. לנוכח הרטיבות - אף נדרשו התובעים, לטענתם, לבצע כבר ארבעה תיקונים לסימני הנזילה. חרף הפניות לנתבעים הנ"ל - "לא עשו מאום". נטען כי הוצאות התיקונים הגיעו ל - 2,800 ₪. התובעים פנו למר דוד אמיתי, מומחה לנזילות וזה מצא שביסוד הנזילות, עומדים ליקויים באיטום מרפסת הנתבעים. בתביעה התבקש בית המשפט להורות לנתבעים לבצע כל הדרוש לפתרון הבעיה, להורות על החזר הוצאות התובעים וכן לחייב ב- 20,000 ₪ פיצויים - בגין עוגמת הנפש של התובעים. מאחר והתובעים שילמו גם 1,100 ₪ לאותו מומחה, הועמדה התביעה על סך של 23,900 ₪.

    

2. בכתב ההגנה נטען כי התביעה מהווה ניצול הליכים לרעה. הנתבעים טענו כי הם לא התעלמו מפניות של התובעים, אך לפחות חלקה של הרטיבות, יסודה בליקויים בקירות חיצוניים של הבניין, מהם סובלים גם דיירים נוספים. הנתבעים טענו כי במשך שנים רבות, נהגה הנתבעת שכנות טובה עם התובעת, אך כנראה בסמוך למכירת דירת הנתבעים לאחרים, בחרו התובעים לבעוט באותה מערכת יחסים. נטען כי דיירים בבניין סובלים מעל עשר שנים מרטיבות בדירותיהם, כאשר במסגרת זו, בוצעו תיקונים במרפסות אשר הביאו להטבה, אך עדיין בחודשי החורף הקשים חוזרת הרטיבות. אכן גם בדירה של התובעים החלה רטיבות בשנים האחרונות, אך סוכם איתם שיבוצע תיקון בדירת הנתבעים. תיקון זה אכן בוצע, בעלות של 18,000 ₪. נטען כי התובעים הסכימו להשתתף בעלויות, אך לאחר מכן חזרו בהם מההסכמה. כמו שסובלים התובעים, כך סובלים גם הנתבעים מבעיות רטיבות משכנים אחרים, אך הם לא באו בדרישות דומות, לאלו שמעלים התובעים - מחמת ידיעתם שחלק מבעיית הרטיבות, יסודה במעטפת הפגומה של הבניין עצמו. נטען כי בבניין סמוך, בוצע אכן איטום של קירות חיצוניים, שפתר את הבעיה. לטענת הנתבעים יתכן שזה המקרה גם ביחס לדירת התובעים, אך התובעים לא היו מוכנים לשתף פעולה, בפתרון בכיוון זה. הנתבעים מכרו את דירתם וכאשר הדבר נודע לתובעים, הם פנו עם מכתב דרישה לתיקון מידי. לטענת הנתבעים כשלושה חודשים לפני שהוגשה התביעה, הם הביעו נכונות לזמן מהנדס מומחה ואכן זימנו את המהנדס אריה זילברמן ביום 4.3.13. הנ"ל לא נתן חוות דעת, בסופו של יום, וזאת לאור ניתוח שנאלץ לעבור. לפיכך, פנו הנתבעים ביום 17.4.13 למר יגאל ברגמן וזה נתן חוות דעת. הנ"ל קבע שיש בעיה בקירות החיצוניים של הבניין, אך המליץ גם לבצע בדיקת הצפה במרפסת דירת הנתבעים. הנתבעים אכן הזמינו לאותה בדיקה חברה, וזו ערכה בדיקת הצפה, שאמורה להימשך 72 שעות. סמוך לתום הבדיקה התגלתה רטיבות קלה, בתקרת הסלון של התובעים. נטען כי דודי אלבז, אשר חברתו ביצעה את ההצפה, אמר כי ניתן להסתפק במריחת חומר איטום מיוחד והדבקתו בכל המרפסת, כולל פאנלים. הוא הסכים גם לתת אחריות למס' שנים לעבודה, אם תבוצע כך. אכן בימים 30.5.13 -31.5.13 בוצע תיקון. הדבר לא מצא חן בעיני התובע ואף שהתבקש למשוך את התביעה, הוא לא עשה כן. נטען כי אין כל מקום לפיצוי שהתבקש בגין עוגמת נפש - לנוכח הדרך בה התנהלו הנתבעים ואי שליטת הנתבעים על בעיות רטיבות ממין זה.

    

3. התובעים הגישו כתב תשובה אשר איני רואה צורך להתייחס לכל תוכנו. אסתפק רק בכך שהובהר שם - כי התובעים עמדו על כך שיש צורך לבצע תיקון הכולל פריסת יריעות ביטומניות וזאת כדי להבטיח שבעיית הרטיבות לא תחזור בעתיד. חרף עמדתם זו, נקטו לטענתם הנתבעים, בתיקון מזערי ולא מספק. תיקון אשר לא ברורה תוצאתו למשך פרק זמן מתמשך. התובעים הכחישו הטענות לגבי העדר נכונות שלהם להשתתף בתיקונים של הקיר החיצוני, ככל שהייתה כוונה שכזו של שכנים אחרים. נטען כי הפתרון שבוצע על ידי הנתבעים - היה פתרון של מריחת רובה ומדובר בפתרון זמני בלבד. לעמדת התובעים גם מר אילוז שביצע את בדיקת ההצפה - הסכים איתם שיריעות ביטומניות יחזיקו למשך יותר שנים, מאשר התיקון הזמני שבוצע.

    

   פעולות והליכים עובר להגשת הראיות: