ת"א 24021-01-13 ש' נ' מכאני ואח'

לפני בקשה מטעם התובע למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

רקע עובדתי

1. התובע, יליד 1965, נפגע ביום 29.10.2008 בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975.

    

2. בראשית הדרך, עתר התובע למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורתופדיה, נוירולוגיה, פסיכיאטריה ושיקום. בהחלטתי מיום 26.06.2013, קיבלתי הבקשה למינוי מומחה בתחום האורתופדיה, אשר התבקש לחוות את דעתו גם בעניין הבקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

    

3. כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה, מונה ד"ר עופר להב. ד"ר להב קבע בחוות דעתו כי לא נותרה לתובע נכות בתחום האורתופדיה, המליץ על מינוי מומחה בתחום הנוירולוגיה, אולם לא התייחס לעניין הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. בהחלטתי מיום 30.11.2013, מונה ד"ר אילן בלאט כמומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. עוד, קבעתי בהחלטתי כאמור כי כיוון שד"ר להב לא התייחס לשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, תדון הבקשה למינוי פסיכיאטר לאחר קבלתה של חוות הדעת הנוירולוגית. כעת, עותר התובע בבקשה חוזרת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, משהתקבלה חוות הדעת בתחום הנוירולוגיה.

    

   טענות הצדדים

    

4. לטענת התובע, ד"ר בלאט לא התייחס לשאלת הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה כיוון לא נתבקש לעשות כן, אולם בחוות הדעת ישנה התייחסות וציטוט רופאיו המטפלים של התובע, אשר אבחנו כי הוא סובל מתסמונת בתר חבלתית ואפקט דכאוני חרדתי וכי מצבו הנפשי החמיר בעקבות התאונה נשוא הליך זה. לטענתו, אל המומחה הופנתה שאלת הבהרה בעניין נכותו הנפשית בגין התאונה, אולם ביהמ"ש לא התיר משלוח השאלות, מנימוקיו.