ת"א 23991-02-15

לאחר שעיינתי בכתבי הטיעון שהוגשו על-ידי הצדדים, על צרופותיהם, וכן לאחר שנתתי את דעתי לטיעוניהם בשאלת עיכוב ההליכים, הגעתי לכלל מסקנה כי מן הראוי לעכב את ההליכים בתובענה דנן עד אשר יכריע בית המשפט העליון בבקשה למתן רשות ערעור המונחת לפניו, כפי שיפורט להלן.

התובעת טוענת בתביעתה בין השאר כי בעלה המנוח יליד 12.4.1936, נפטר ביום 26.7.12 בגיל 76 שנה ו-3 חודשים. למעשה, למנוח מלאו 75 שנה ביום 12.4.2011. כפי שניתן להבין מטיעון התובעת בתביעתה, הואיל והמנוח נפטר לפני היום ה-31.12.12, זכאית היא לתקבולי ביטוח מכוח פוליסת ביטוח חיים, מושא התביעה.

ממכלול החומר הקיים בתיק ניתן להבין, לכאורה, כי על מנת שתתקבל טענת התובעת בדבר החלת הפוליסה האמורה, נדרשים להתקיים למצער שני תנאי יסוד מצטברים. ראשון: הגיל לצורך הביטוח יחושב החל מסוף השנה שבה נולד המבוטח (קרי: מיום 31.12.1936); שני: תקרת הגיל לצורך הביטוח היא עד הגיעו של המבוטח לגיל שהוא יום אחד לפני יום הולדתו ה-76 (זאת על-יסוד פרשנות התובעת לעניין תקרת הגיל "עד שימלאו להם 75 בלבד, כולל" [סעיף 3 בנספח ז' לכתב התביעה]).

לעניין הפרשנות שמקימה את התנאי השני כאמור, מפנה התובעת בכתב התביעה להחלטה של בית המשפט המחוזי בתל-אביב - יפו (כבוד השופטת ד"ר ד' אבניאלי) בעניין ת"צ 16322-07-12 רבקה וסרשטיין נ' הראל חברה לביטוח ואח', מיום 5.6.14 (להלן: "ההחלטה"). באותה החלטה, בקבעו בין השאר כי הנוסח לעניין תקרת הגיל הוא מטעה, קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה לאשר תובענה כייצוגית כאשר הקבוצה הוגדרה כהאי לישנא: "מוטביהם של כלל נכי צה"ל שנפטרו בין השנים 2006 עד שנת 2012 לאחר שמלאו להם 75 שנים ובטרם מלאו להם 76 שנים, ואשר לא קיבלו את דמי הביטוח מן המשיבה 1".

הנתבעים בהליך דנן, הם המשיבים בהליך המוזכר, הודיעו לבית משפט זה כי הוגשה לבית המשפט העליון בקשה למתן רשות ערעור על ההחלטה האמורה [בר"ע 4750/14 הראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' רבקה וסרשטיין]. במסגרת בקשתה למתן רשות ערעור, טוענים המבקשים שם, הם הנתבעים דה-כאן, בין השאר, כי לפי הפרשנות הנכונה של תנאי הפוליסה, תקרת הגיל להחלת הכיסוי הביטוחי היא עד הגיעו של המבוטח לגיל 75, כולל יום הגיעו לגיל זה. הנתבעים הודיעו לבית המשפט זה כי בית המשפט העליון החליט גם לעכב את המשך ההליכים בבית המשפט המחוזי.