ת"א 23969-09-14 וילר נ' משה ואח'

1.בפניי בקשה למתן צו לגילוי מסמכים שהוגשה על ידי המבקשת לאחר שלטענתה לא השיבו המשיבים לדרישתה לגילוי מסמכים ספציפיים.

אקדים ואומר כי התביעה במסגרתה מוגשת הבקשה דנן, עוסקת בכספים שהשקיעה המבקשת למימון פרויקט הפקת סדרת טלוויזיה ע"י המשיבים.

לטענת המבקשת ( בין היתר ) שלשלו המשיבים את כספי המבקשת לכיסם הפרטי במקום לטובת הפקת סדרת הטלוויזיה כפי שהתחייבו על פי ההסכם.

2.במסגרת תצהיר גילוי המסמכים הספציפיים שהמציאו המשיבים למבקשת נטען ביחס לחלק מהמסמכים כי "אינם רלוונטיים למחלוקת שבין הצדדים". באשר ליתר המסמכים נטענה טענה סתמית כי המסמך "לא רלוונטי" ובאשר לחלק נוסף מהמסמך התשובה בתצהיר הייתה כי המסמך "לא קיים".

3.רבות נכתב על הליכי גילוי המסמכים והכללים לפיהם על בעלי הדין לנהוג במסגרת הליכים אלו ובקצרה אציין חלק מההלכות והכללים הנוגעים לעניין זה.

הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים בתקנות 122-112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי).

הליכים אלו מטרתם להבטיח כי המשפט יתנהל ב"קלפים גלויים" על מנת למנוע הפתעות במהלך המשפט מבעל דין אחד לרעהו ועל מנת לחסוך בזמן שיפוטי (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' פלץ (ניתן ביום 14.8.2005).

המדובר באמצעי שבכוחו להגביר את היעילות השיפוטית ואת ההגינות הדיונית, והוא נחוץ לצורך חתירה לחקר האמת (ראו: רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' איזנברג (ניתן ביום 1.11.2005); משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 780 (מהדורה חמש-עשרה, 2007).

חשיפת האמת בהליך המשפטי מותנית בקיום דיון הוגן אשר בו ניתן יהיה לפרוש את מלוא התשתית הראייתית הרלוונטית ותינתן לכל צד האפשרות להתמודד באופן ראוי עם טענות הצד שכנגד (בג"צ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, סב(4) 167 (2008).

4.הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193, 195 (2002). ודוק, לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהייה הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950); רע"א 9322/07 Gerber Products Company נ' חברת רנדי בע"מ (ניתן ביום 15.10.2008).

5.גילוי מסמכים מתייחס ומשתרע על כל המסמכים הנוגעים לעניין הנדון, לפי תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי.

חובתו של בעל דין במסגרת הליך גילוי המסמכים הינה לחשוף הן מסמכים "מועילים", הן מסמכים "מזיקים" (רע"א 4249/98 סוויסה נ' הכשרת היישוב - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(1) 515, 520 (1999).

על צד לגלות את כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה.

6.בהינתן ההלכות שנקבעו לעניין גילוי המסמכים ובשים לב לכך שאחת מטענות המבקשת כנגד המשיבים הינה גזל כספי ההשקעה שהעבירה לידיהם על פי ההסכם לכיסם הפרטי, הרי שאני סבורה שמסמכים הנוגעים להתנהלות הפיננסית של המשיבים בכל הנוגע לפרויקט כמצוין בסעיפים ג', ד', ה' ו-ו' לדרישה לגילוי מסמכים ספציפיים מיום 24/11/14 הינם רלוונטיים שכן יכולים להעיד על השימוש שנעשה בפועל בכספים שהשקיעה המבקשת בפרויקט, וזאת בשים לב להלכה שאין חובה בשלב גילוי המסמכים להוכיח כי הרלוונטיות של המסמך הינה ודאית ודי בכך שהוא עשוי להיות רלוונטי לצורך הכרעה במחלוקת שבפניי, ועל כן נדחית הטענה באשר לאי רלוונטיות של מסמכים אלו ומורה על גילוי מסמכים שלא גולו על ידי המשיבים במסגרת התצהיר.

7.לעניין המסמכים המצוינים בסעיפים ט'-י' שהינם החומר הכתוב והמצולם של סדרת הטלוויזיה לגביהם השיבו המשיבים בתצהיר כי המסמך "לא רלוונטי", לא מצאתי בבקשת המבקשת טענה המבארת מדוע מסמכים אלו אכן רלוונטיים . אשר על כן בנוגע למסמכים אלו הבקשה למתן צו לגילוי המסמכים, נדחית.

8.עניין נוסף הוא- כל המסמכים לגביהם הוצהר על ידי המשיבים כי אינם קיימים.

אכן כאשר בעל דין מצהיר שמסמך שנדרש לגלותו אינו מצוי בידיו לא יינתן צו בית משפט המורה לו לגלות מסמך שאינו מצוי ברשותו, אלא שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי בתשובה לדרישת לגילוי מסמכים ספציפיים, אין די בהצהרה כללית כי המסמך אינו קיים, אלא יש להצהיר האם מסמך זה היה קיים ברשותו של בעל דין ואם יצא מידיו יש לפרט מה עלה בגורלו של המסמך וככל שהדבר ידוע יש לציין את הגורם שברשותו מוחזק המסמך.

9.אינני מקבלת את טענת המשיבים כי מאחר שהתביעה אינה כוללת סעד למתן חשבונות הרי שאין להורות על גילוי מסמכים הנוגעים להתנהלות הכספית בכל הנוגע לפרויקט, שכן אני סבורה שדי בכך שמועלית טענה בכתב התביעה בדבר הפרת ההסכם לאור שימוש שנעשה בכספים שלא על פי הסכמת הצדדים או הטענה בדבר גזל הכספים, על מנת להצדיק את גילוי המסמכים הנוגעים לשימוש שנעשה בפועל בכספים אלו על ידי המשיבים.