ת"א 23907-04-11 קשירין(המנוח) ואח' נ' רשות הפיתוח ,מינהל מקרקעי ישראל - מחוז צפון ואח'

1.ביום 30/11/2015 ניתן פסק דין אשר חייב את קיבוץ מחניים, הוא הנתבע 3 (להלן: "הקיבוץ") ועזבון המנוח זיסקינד ז"ל, הוא הנתבע 4 (להלן: "עזבון המנוח זיסקינד") בתשלום פיצויים לתובעים, בעקבות תאונת התחשמלות במהלך פעולת דייג במסגרתה מצא המנוח, אבי משפחת התובעים, את מותו. במסגרת פסק הדין נדחתה התביעה נגד הנתבעת 2, מועצה אזורית הגליל העליון (להלן: "המועצה האזורית"). לתביעה הצטרף המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המל"ל") אשר תבע את זכותו להחזר גמלאות וקצבת שאירים אשר שולמו לאשתו וילדיו של המנוח עקב מותו.

בעקבות פסק הדין הוגשו שתי בקשות לתיקון טעות, לפי סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד – 1984 (להלן: "החוק"), ולהשלמת פסק דין, אחת מטעם עזבון המנוח זיסקינד, והשנייה מטעם מועצה אזורית הגליל העליון.

בקשת התיקון מטעם עזבון המנוח זיסקינד

2.עזבון המנוח זיסקינד הגיש בקשה לתיקון טעות סופר ולהשלמת פסק הדין בנוגע לשלוש טעויות, אשר לשיטתו, נפלו בפסק הדין; הראשונה, בעמוד 54 בפסק הדין, פסקה אחרונה, במקום לחייב את הנתבעים 3 ו- 4 לשלם לתובעים שכר טרחה, חויבו הנתבעים 2 ו- 4. השנייה, שכר הטרחה אשר נפסק לטובת התובעים עומד על 23.4% + מע"מ בעוד שלפי מיטב הבנתו, הכוונה הייתה לפסוק לטובת התובעים שכר טרחת עו"ד של 20% פלוס מע"מ. השלישית, אף על פי שהודעת צד ג' שהגיש עזבון המנוח זיסקינד נגד חברת ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ (להלן: "חברת הביטוח") התקבלה בחלקה, לא נפסק לטובתו שכר טרחת עו"ד, וזאת למרות שבירור המחלוקת הצריך השקעת זמן ומשאבים. לצורך ההשוואה, הפנה לשכר הטרחה שנפסק לטובת המוסד לביטוח לאומי, אשר, לשיטתו, מעורבותו בהליך הייתה נמוכה לאין שיעור מזו שלו.

3.חברת הביטוח, בתגובתה לבקשת התיקון, הסכימה כי שכר הטרחה שאמור להיפסק הינו 20% + מע"מ, ולא כפי שנפסק, אולם התנגדה לפסיקת שכר טרחה עבור עזבון המנוח זיסקינד, זאת משום שלשיטתה הימנעות בית המשפט מפסיקת שכ"ט עו"ד לטובתו אינה נכנסת לגדרי סעיף 81(א) הנ"ל. בנוסף, טוענת חברת הביטוח כי אין להשוות בין שכר הטרחה המגיע לתובעים בגין ניהול תיק נזיקין קשה מתחילתו ועד סופו, לבין הכרעה במחלוקת בקשר לחבות חברת הביטוח בפוליסת הביטוח, שהינה בעיקר שאלה משפטית, זאת שעה שיורשי זיסקינד ממילא היו מעורבים בתיק מתחילתו, כך שאפילו אם בית המשפט יתקן את פסק הדין, שיעור שכר הטרחה אמור להיות נמוך מהנטען.

4.התובעים מצידם מתנגדים לתיקון המבוקש, בכל הנוגע לשינוי שיעור שכר הטרחה. לשיטתם, אין זה הכרחי כי בית המשפט התכוון לקבוע שכר טרחה זהה לזה שנקבע בתיקים אחרים, ומשנקבע שיעור שכר הטרחה, אין עוד מקום לפתוח את פסק הדין והשיעורים שנקבעו בו, לדיון מחדש.

בקשת התיקון מטעם מועצה אזורית הגליל העליון

5. בדומה לעזבון המנוח זיסקינד, גם המועצה האזורית מתייחסת לטעות שנפלה בעמוד 54 פסקה אחרונה בפסק הדין, ומבקשת לתקנה. בנוסף, טוענת המועצה האזורית כי על אף שהתביעה נגדה נדחתה, נשמטה מבית המשפט התייחסות בפסק הדין לפסיקת הוצאות שכר טרחת עו"ד והוצאות למועצה האזורית.

6.התובעים מתנגדים נחרצות לתיקון פסק הדין בכל הנוגע לשכר הטרחה. לשיטתם, משניתן פסק הדין, בית המשפט קם מכיסאו, ומקומן של הבקשות הינו בהליך ערעור בפני בית המשפט העליון. עוד טוענים התובעים כי המבוקש תיקונו אינו נכנס בגדרן של אף אחת מהחלופות המנויות בסעיף 81 לחוק. התובעים סבורים כי המועצה האזורית שוחררה מאחריות בשל פרשנות שגויה של בית המשפט בקביעת הזמן הסביר המחייב את המועצה האזורית להתערב בנעשה בתחומה, כך שעליה להסתפק בדחייה ולא לדרוש דבר.