ת"א 23871-10-12 גויכמן נ' קוסוי ואח'

תביעה לפיצוי בגין נזק גוף שנגרם לתובע, לטענתו, בעת שנפל מסולם בביתו של הנתבע 1 (להלן:"הנתבע"). הנתבע תומך בטענות התובע.

הנתבעת 2, מבטחת הנתבע בביטוח צד ג', כופרת בקרות האירוע הנטען.

ביתר פירוט, טוען התובע כי בתאריך 18.7.11, במהלך ביקור בבית הנתבע, חברו, ביקש ממנו האחרון שיחווה דעתו לעניין מספר תיקונים בגג, מאחר שהינו בעל נסיון בתחום השיפוצים. לשם כך, השתמש התובע בסולם שהיה בביתו של הנתבע. עם ירידתו בשלבי הסולם, בשל העובדה שאחד הסוגרים של הסולם לא נסגר כראוי, איבד התובע את שיווי משקלו ונפל מהסולם.

אומר כבר עתה כי החלטתי לדחות את התביעה, מחמת אי הרמת נטל השכנוע. אף שלא הוכח כי התובע נפצע כתוצאה מנפילה מסולם בבית הנתבע, בחנתי גם את שאלת האחריות בהנחה שהאירוע אכן קרה כגרסת התובע, ומצאתי כי גם במקרה זה היה עלי לדחות את התביעה, מחמת העדר אחריות.

עדותו של התובע וגרסאותיו הראשונות

על פי הנטען בכתב התביעה, נפל התובע מסולם בבית הנתבע, ומיד לאחר הנפילה, מאחר שלא ידע מה לעשות, ומאחר שאינו שולט בשפה העברית, החליט לנסוע במהרה לביתו. משם פונה לבית החולים באמצעות אמבולנס.

גרסתו הראשונית לאופן קרות התאונה, כפי שנמסרה לצוות האמבולנס ונשרמה בדו"ח מד"א, היתה:

"לדבריו נפל במדרגות ונחבל בידו ובגב".

בהמשך, עם שחרורו מבית החולים, נרשם במכתב השחרור כך:

"לדבריו, ביום קבלתו נפל ברחוב ממדרגות ונחבל בעכוז וביד משאל." (נ/1)