ת"א 23862-03-13

מונחת לפני בקשת הנתבע (המבקש) להורות לתובעת (המשיבה) להשיב לשאלון שהופנה אליה ולגלות מסמכים ספציפיים. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות, ולאחר ששקלתי את הרלוונטיות שבגילוי המסמכים והשאלות בשאלון לשאלות שבמחלוקת, וכן נתתי דעתי לשאלת ההכבדה בגילוי המסמכים והתשובות לשאלונים מצד התובעת, להלן החלטתי.

תנאי הכרחי לצורך גילוי מסמכים הוא כי השאלות והמסמכים יהיו רלוונטים לנושא שבמחלוקת, זאת כעולה מסעיף 120 (ב) לתקנות סדר ה דין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן "תקנות סדר הדין האזרחי"). דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים פורשה בהרחבה בפסיקה. כמו כן, נקבע כי בשלב זה די שהמבקש יצביע על כך שהמסמך או התשובה עשויים להיות רלוונטים. עם זאת, קיים סייג אשר ביכולתו לצמצם את היקף הגילוי. קיימת דרישה כי הבקשה לא תכביד על המשיב בצורה בלתי מידתית שאינה סבירה בנסיבות הענין.

לענין זה ראה רעא 9322/07Gerber Products Companyנ'חברת רנדי בע"מ ( 15.10.2008) פסקה 7 לפסק דינו של כבוד השופט ח' מלצר, שם נפסק:

"הליכי הגילוי והעיון במסמכים מוסדרים כידוע בתקנות 122-112 לתקסד"א.  הליכים אלו ניזונים מהתפיסה כי החתירה לגילוי האמת עומדת ביסוד ההליך המשפטי וכי על הליך זה להתקיים "בקלפים גלויים" (ראו: רע"א 7114/05 מדינת ישראל נ' חיזי 11.12.2007), פיסקה 5; רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ 14.8.05, פיסקה 6) (להלן: פרשת פלץ)). בענייננו, מדובר בצו גילוי מסמכים ספציפי, אשר מוסדר בתקנה 113 לתקסד"א. תנאי ראשון וברור מאליו לקיומה של חובת הגילוי הינו כי המסמכים יהיו רלוונטיים לעניין נשוא התביעה. תנאי זה עולה מלשונה של תקנה 120(ב) לתקסד"א, הקובעת כי לא יינתן צו לגילוי מסמכים או לעיון במסמכים אלא אם יש צורך בכך "כדי לאפשר דיון הוגן, או כדי לחסוך בהוצאות". הפסיקה פירשה את דרישת הרלוונטיות בהקשר של גילוי מסמכים מתוך מגמה מרחיבה. כך, נפסק כי ניתן לבקש צו גילוי מסמכים ספציפי בנוגע לסוגי מסמכים ובמקרה כזה נדרש המבקש להראות רלוונטיות של סוג המסמכים שגילויו מבוקש (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד נו(5) 193 (2002) (להלן: פרשת שמשון)). כמו כן נקבע כי חובת הגילוי מתפרסת גם על מסמכים, אשר תועלתם להליך המשפטי הינה עקיפה והיא קיימת אף אם מסמכים אלו לא יהיו קבילים בהליך עצמו. כך סוכמה ההלכה בנקודה זו:

"על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה… נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו... ודוק:לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור" (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54, 59 (1995)).

ויודגש: לא נדרש כי בשלב גילוי המסמכים תהא הרלוונטיות של המסמך ודאית. די כי מבקש הגילוי יצביע על כך שלמסמך עשויה להיות רלוונטיות (ע"א 40/49 כיאט נ' כיאט, פ"ד ג 159, 162 (1950) (להלן: פרשת כיאט); ראו גם, פרשת שמשון, עמ' 196). בהקשר זה יש לזכור כי שלב גילוי המסמכים ממוקם בתחילתו של ההליך המשפטי, בטרם נפרסה במלואה מסכת טיעוני הצדדים. על כן ברי כי אין לצפות שניתן יהיה להוכיח בוודאות את רלוונטיות המסמכים שגילוים מבוקש. די כי יש יסוד סביר להניח שלמסמכים עשויה להיות רלוונטיות בהמשך ההליך. אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לתחליף לשלב ההוכחות (השוו, אם כי בהקשר שונה, לפרשת פלץ). בהתאם למתווה זה יש לבחון התנגדות לגילוי מסמכים, הנסמכת על הטענה כי גם אם יוכחו העובדות שלשמן מבוקש הגילוי – אין בכך כדי להועיל למבקש. יחד עם זאת, אם ברור בעליל כי הטענה העובדתית שלשמה מבוקש הגילוי לא תועיל למבקש גם אם תוכח, יש בכך אכן עילה לדחיית בקשת הגילוי. אולם, אין להפוך את שלב גילוי המסמכים לבחינה מדוקדקת של טענות הצדדים. ומכאן – כאשר הטענה שמבוקש להוכיחה באמצעות גילוי המסמכים אינה "חסרת שחר" אין לומר שמדובר במסמך בלתי רלוונטי (רע"א 6649/07 המועצה המקומית שלומי נ' שכטמן ושות' חברה לבנין ופיתוח בע"מ (, 25.12.07), פיסקה 3)"

לאור האמור לעיל, להלן תיבחן הבקשה

דרישת המסמכים

באשר לדרישות בסעיפים 1א-1ב לבקשה, דין הבקשה להתקבל.

הנתבע מבקש כי התובעת תגלה הקלטות ופרוטוקולים של דיווחים ודיונים המועברים לחברי הקבוצה הפנימית של בני ברוך, המתכנסת בשבת בבוקר לאחר שיעור הבוקר ושאינם מדוברים לציבור הרחב (ר' סעיף 1 לתצהיר התומך בבקשה לגילוי מסמכים), הבקשה צומצמה לתקופה של שנה אחת.

עוד מבקש הנתבע כי התובעת תגלה את תקנון קבוצת בני ברוך. לטענת הנתבע, בגילוי המסמכים הנ"ל ניתן ללמוד על הלך הרוח בקבוצה, על התנהלותה ומאפייניה כקבוצה המתנהלת ככת לכאורה.

אינני מקבלת את טענת התובעת לפיה המסמכים הנ"ל אינם רלוונטים לעניין הנדון. מאחר שהפרסום נוגע לטענה כי התובעת פועלת ככת, ושאלה זאת עולה מכתבי הטענות, יש בדרישת המסמכים רלוונטיות להוכחת העניינים שבמחלוקת .

יחד עם זאת, אני סבורה כי יש מקום להגביל את היקף הדרישה ביחס לפרוטוקולים כאמור לעיל לששה חודשים הקודמים למעשה הפרסום. ביחס לתקנון- אני סבורה כי יש מקום להגביל את הדרישה לגילוי גרסת התקנון במועד הרלוונטי לפרסום וכיום.