ת"א 2386-06-11 אורגובי ואח' נ' לוי ואח'

רקע כללי:

1.התובעים הינם הבעלים של בית מגורים המצוי בגוש 11093 חלקה 153 ביוקנעם. הנתבעים הינם הבעלים של בית מגורים המצוי בגוש 11093 חלקה 197. חלקת התובעים וחלקת הנתבעים סמוכות זו לזו, כשחלקת התובעים מצויה מעל חלקת הנתבעים. הפרש הגובה בין שפת המדרון לתחתיתו מגיע כדי כ- 8 מ' (ר' הנתונים בחוות-דעת המומחה מטעם בית המשפט, עליה נרחיב בהמשך).

2.בשנים 1984-1985, ביצע הבעלים הקודם של בית מגורי הנתבעים (להלן: הבעלים לשעבר) – אשר אינו צד לתובענה זו –חפירה אשר שינתה את פני מדרון הטבעי המפריד בין החלקות, וזאת לצורך הכשרת הקרקע לשם הקמת בית המגורים. החפירה נעשתה מכוח היתר בניה מיום 31.12.84.

3.בשנת 2001 רכשו הנתבעים את הבית מן הבעלים לשעבר. תקופה קצרה יחסית לפני הגשת תביעה זו, בצעו הנתבעים חפירה אשר טיבה ומשמעותה מצויים במוקד תובענה זו, כפי שנרחיב להלן. כחלק ממנה הקימו הנתבעים קיר ניקיון לתיחום גינתם בגובה של 1 מטר.

תמצית טענות התובעים בכתב התביעה:

4.לטענת התובעים בכתב התביעה, חפירת הבעלים לשעבר חרגה מלכתחילה גם לחלקתם שלהם. עוד לטענתם בכתב התביעה, "לפני מספר חודשים ביצעו הנתבעים עצמם חפירה נוספת לחפירה הקודמת שבוצעה ע"י הבעלים הקודמים של דירת הנתבעים במגרשם של התובעים. גם חפירה זו, המהווה פלישה לתוך התובעים, נעשתה ללא רשותם וללא הסכמתם של התובעים וללא היתר בניה" (סעיף 4 לכתב התביעה).

5.לפי הנטען בכתב התביעה, החפירה הנוספת שביצעו הנתבעים "שינתה את דופן החפירה הקודמת ממצב של מדרון משופע, לפי תוכנית המדידה, למצב של מדרום תלול" (סעיף 5 לכתב התביעה). המצוק התלול שנותר מהוה מפגע בטיחותי המסכן את התובעים ואת ביתם. התובעים טענו עוד כי הנתבעים בנו בתחתית המצוק גדר מבטון בגובה של מטר אחד בלבד, שלטענתם אינה נותנת הגנה לתובעים מפני התמוטטות וגלישת עפר מהמצוק התלול (סעיף 6 ו- 13 לכתב התביעה).

6.התובעים הוסיפו וציינו כי הנתבעים "אינם מאפשרים לתובעים להיכנס לתחום מגרשם לכן אין ביכולת התובעים ליזום יציקת קיר תומך מבטון מזוין על הגבול המשותף עם מגרש הנתבעים" (סעיף 16 לכתב התביעה).

7.התובעים תמכו את טענותיהם בחוות דעת הנדסית של המהנדס אביגדור דוברת מיום 2.7.10. המהנדס דברת קבע, על סמך המדידות שבצע, כי המצוק התלול במצבו היום סכנה בטיחותית חמורה. לענין היקף חפירת הנתבעים, נשען המומחה על דברי התובע לפיהם החפירה הנוספת של הנתבעים היא ששינתה את דופן החפירה הקודמת ממצב של מדרון משופע למצב של מצוק תלול.