ת"א 238-10-09 ג' נ' הפול - המאגר הישראלי לביטוח רכב

1.לפניי תביעה לפיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975, (להלן: "החוק"). התובע יליד 1936, נפגע בתאונת דרכים ביום 6.9.08, עת נסע בקטנוע פגע בו רכב צד ג' מאחור והטיח אותו לכביש (להלן: "התאונה"). בעקבות התאונה, פונה התובע באמבולנס וסבל מחבלת ראש עם חתך ואיבוד הכרה, כאבים והגבלות בעמ"ש צווארי, וחתך בשוק ימין, חבלה באף, בשיניים, ובכפות הידיים. התובע אושפז שלושה ימים בבי"ח, ולאחר מכן אושפז עשרה ימים במרכז שיקומי "שלווה". באי כח הצדדים אינם חלוקים בשאלת החבות והכיסוי הביטוחי, אלא בשאלת הנזק בלבד.

2.הנכות הרפואית והתפקודית – לתובע מונו שלושה מומחים רפואיים: האחד - בתחום האורתופדי פרופ' בלנקשטיין קבע כי לתובע 15% נכות אורתופדית, אשר מהם שייכים 5% לעברו הרפואי בגין שינויים ניווניים, ו-10% בגין התאונה. עוד קבע פרופ' בלנקשטיין, כי הוא מעריך את נכותו הזמנית של התובע בשיעור של 100% לחודש, ו-50% נכות זמנית לשבועיים נוספים. לאחר מכן, קבע המומחה כי לתובע נותרו כאמור בגין התאונה 10% נכות בשל הגבלת תנועה קלה עד בינונית בטווח תנועות של עמ"ש צווארי בכל הכיוונים.

3.בנוסף, מונה ד"ר חייק יוסף כמומחה בתחום הכירורגיה פלסטית אשר קבע כי לתובע נותרו 10% נכות לצמיתות בשל הצלקות. המומחה כותב בחוות דעתו כי לאחר שהתובע החלים מפציעתו נשארו מספר צלקות שנראות לעין, בקרקפת, בפנים – זיגומה, ואף באף, בעיקר משמאל. הצלקת שנותרה בשוק ימין היא איננה מגבילה ואיננה נראית לעין, והמומחה לא קבע נכות מחמת צלקת זו. כמו כן, הוסיף המומחה וציין, כי לדעתו לא ניתן לנסות ולתקן את הצלקות וכל ניסיון לתקן עלול להחמיר את הקיים, יחד עם זאת ניתן לנסות ולטשטש את הקעקוע הטראומטי ע"י טיפול בלייזר. בנוסף לצלקות, על לחיו של התובע בסמוך לעינו השמאלית מצוי כתם שחור שכונה ע"י המומחה "קעקוע טראומטי".

4.לתובע אף מונה מומחה בתחום פה ולסת ד"ר דורון אבניאלי. בחווה"ד, עולה כי שן אחת 11 נעקרה מפיו של התובע עוד בבי"ח איכילוב בעקבות התאונה, שן 21 נעקרה ע"י ד"ר משה ברנע רופאו האישי של התובע. בהמשך נעקרו שיניים נוספות ע"י ד"ר ברנע ובוצעה תותבת שלימה בלסת עליונה ותותבת חלקית בלסת תחתונה. המומחה הקנה לתובע בגין אובדן שתי שיניים עם אפשרות להתקנת תותבת 0.5% נכות. בשאלות הבהרה שנשלחו למומחה, השיב המומחה נכון לשאלה האם לאחר שהפלטה אבדה בתאונה נזקק התובע לפלטה חדשה? עוד קבע המומחה, כי עלות תותבות חדשות הם בסך של 11,000 ₪.

5.המומחה בתחום פה ולסת והמומחה בתחום הכירורגיה פלסטית לא נחקרו על חוות דעתם, פרופ' בלנקשטיין נחקר על חוות דעתו. אמנם המומחה השיב כי תיאורטית ייתכן שהשינויים הניווניים החמירו יחסית למועד התאונה (ראה עמ' 16 ש' 23 – 25), יחד עם זאת השיב בחקירה חוזרת כי חבלת הצוואר שארעה לתובע יכולה היתה לגרום להאצה של השינויים הניווניים. עוד העיד המומחה כי ייתכן והתזוזה של החוליה כפי שנצפתה בעת קבלתו למיון יכולה להיות קשורה לטראומה ויכולה להיות קשורה לשינויים הניווניים, ולא ניתן לומר זאת בוודאות אלא מתוך הערכה (ראה עמ' 17 לפרו' ש' 15-18). יחד עם זאת, העיד המומחה כי מעברו של התובע אין כל תיעוד על בעיות עמ"ש צווארי או עמ"ש אחר למעט שינויים ניווניים, ולפיכך בחר המומחה לנכות שליש בלבד בגלל עברו הרפואי של התובע.

6.לא מצאתי כל מקום לשנות מחוות דעתו של המומחה בתחום האורתופדי, חקירתו הנגדית לא סתרה את האמור בחווה"ד ועדותו היתה סדורה ומהימנה. לפיכך, נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הינה בשיעור של 19.4% נכות. נכותו התפקודית שקולה ל-10% נכות שהיא הנכות האורתופדית מאחר והנכות שנקבעה בתחום השיניים ובתחום הפלסטיקה איננה תפקודית.

7. התובע הינו אלמן ופנסיונר, היה בעת התאונה כבן 72 וכיום כבן 78. התובע איננו עותר להפסדי השתכרות בעבר ו/או בעתיד, ועיקר המחלוקת בין הצדדים היא בראשי הנזק ביחס להוצאות הרפואיות, עזרת צד ג', וניידות. אין מחלוקת בין הצדדים לנושא כאב וסבל על פי 19.4% נכות משוקללת ו-13 ימי אשפוז בניכוי גיל.

8.כאב וסבל – על פי הנתונים כמפורט בסעיף 7 ועל פי חישוב המשערכת נכון להיום, סך של 27,276 ₪.

9.הוצאות רפואיות עבר ועתיד – התובע כאמור אושפז בבי"ח איכילוב ולאחר שלושה ימים השתחרר, ובהמלצת ד"ר אורי ויזל הוא עבר לאשפוז בבית החלמה "שלווה". מאחר והתובע אלמן, אני סבורה כי הוצאה זו מוצדקת, בייחוד לאחר שרופאיו המליצו על המשך האשפוז. עלות האשפוז בבית ההחלמה הינה 4,536 ₪ בהתאם לנספח ז', נכון למועד 18.9.08. סכום זה בתוספת הצמדה וריבית מאמצע התקופה הינו בסך של 5,257 ₪.