ת"א 23780-08-13 לוי ואח' נ' גולן ואח'

בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") לסילוק התובענה שהגישו משיבים 2 – 11 על הסף בשל התיישנות, וזאת בהתאם לתקנה 101 לתקנות סדר הדין האזרחי.

מדובר בבקשה שניה לסילוק על הסף המוגשת מטעם המבקשת. בקשה קודמת נדחתה ע"י כב' השופטת נחמה נצר בהחלטתה מיום 30.12.2014.

המשיבים 2 – 11 (להלן: "המשיבים") הינם בעלי דירות בבית משותף ברח' ירושלים 131 באשקלון (להלן: "הבית המשותף").

המבקשת היא הבעלים של דירה מס' 18 בבית המשותף.

הבית המשותף טרם נרשם ככזה בפנקס הבתים המשותפים.

בכתב התביעה עתרו המשיבים למתן צו הצהרתי על כך שהגג המוצמד הינו רכוש משותף ועל המבקשת לפנות את כל רכושה מהגג ולאפשר לכל הדיירים את הגישה מחדרי המדרגות לגג המשותף.

התביעה הוגשה במקורה למפקחת על רישום המקרקעין ברחובות, אשר הורתה (בהחלטה מיום 23.5.2013) על העברת הדיון בתביעה לבית משפט זה.

ביום 10.9.2013 הגישה המבקשת כתב הגנה וכתב תביעה שכנגד. בעקבות החלטת בית המשפט מיום 18.2.2014 הגישו המשיבים כתב תביעה מתוקן והמבקשת הגישה כתב הגנה מתוקן וכתב תביעה שכנגד מתוקן.

בבקשה שלפניי טוענת המבקשת כי בכתב התביעה שהגישו המשיבים אין פירוט בדבר מועד היווצרות העילה, אלא נאמר בו כטענה כללית כי הזוג אלבר החל בשנת 2003 לבצע סדרה של פעולות בניה שונות בגג. לטענת המבקשת, אין בכך כדי להצביע על מועד היווצרות העילה מפני שלא מפורט בתביעה אילו פעולות בוצעו לאחר שנת 2003 ומתי.

לטענת המבקשת, תצהירי העדות הראשית שהגישו המשיבים מרחיבים את חזית הטיעון בצורה משמעותית, גם משפטית וגם עובדתית, והעובדות המופיעות בתצהירים מבססות את התיישנותה של עילת התביעה, שכן מתברר מהתצהירים כי לא רק שעילת התביעה קמה למשיבים לפני תקופת ההתיישנות הרלוונטית. מעובדות אלו עולה בבירור כי המשיבים ידעו על הצמדת הגג, שלא כדין כביכול, עוד לפני מועד זה ("מאז ומתמיד") ואף על פי כן "ישנו" על זכויותיהם ולא העלו כל טענה בעניין.

עוד נטען בבקשה כי אין בכתב התביעה הצהרות גורפות, כפי שנעשה בתצהירים, בדבר העובדות שהיו ולפיהן "מאז ומתמיד" לא התאפשרה לתובעים גישה לגג. ההצהרות המופיעות בתצהירי המשיבים מלמדות כי מאז החלו המשיבים להתגורר בבניין נוצרה להם עילת תביעה, כאשר מועד זה הינו, עפ"י התצהירים, 30.3.2001.

דירות הבניין לא נרשמו בפנקס הבתים המשותפים, על כן, לטענת המבקשת, המדובר התביעה הנוגעת לזכות אובליגטורית, ותקופת ההתיישנות בגינה, עפ"י סעיף 5(2) לחוק ההתיישנות, הינה שבע שנים.

משחלפו שבע שנים מהמועד בו אוכלסו הדירות ע"י המשיבים, קרי המועד בו התגבשה עילת התביעה, התיישנה עילת התביעה, אף ביחס לתביעה המוקדמת ביותר שהוגשה למפקחת על רישום המקרקעין ביום 26.12.2012.