ת"א 23780-08-13 לוי ואח' נ' גולן ואח'

הנתבעת 1 עתרה לסילוק על הסף של התובענה שהוגשה כנגדה.

עת נדרשתי לבקשה, הוריתי לתובעים למסור את תגובתם, ואלה פעלו לעשות כן. בעקבות כך, הוגשה תשובת הנתבעת לתגובה זו.

לאחר עיון בכתבי הטענות, הנני בדעה כי אף אם קיימים מכשולים לא מעטים בדרכם של התובעים לזכות בסעד המבוקש על ידם כנגד הנתבעת 1, עדיין בשלב זה, אין לומר כי הם לא יהיו זכאים לסעד המבוקש על ידם.

כידוע, סילוק על הסף הינו סעד חריג ביותר שהשימוש בו נעשה במקרים קיצוניים ויוצאי דופן וכאשר ברור וניכר לעין, כי גם אם יעלה בידי התובע להניח מסד ראייתי מספק להוכחת כלל העובדות שבתביעתו, עדיין הוא לא יהיה זכאי לסעד המבוקש. (ראה בהקשר זה ע.א. 2582-09 הדייה גנאים ואח' נ. בית החולים רמב"ם, נבו – 8.8.10).

בהקשר זה, יש לומר, כי כיום משזכות הגישה לערכאות הוכרה ונקבעה כזכות יסוד, על בתי המשפט

להגן על זכות זו כמו על זכויות אחרות והכלל המתחייב מכך הוא, כי אין לנעול את שערי בית המשפט בפני תובע המבקש סעד אלא מטעמים "כבדי משקל". בהקשר זה ראה ע.א. 6905-99 תלמוד תורה כללי והישיבה הגדולה עץ חיים נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים פד"י נ"ז ח', 443, ע.א. 733-95 ארפל אלומיניום בע"מ נ. קליל תעשיות פד"י נא' 3, 577 וכן, ע.א. 2452-01 אורן נ.מגדל חב' לביטוח בע"מ נח 1, 577.

ב-בע"ם 8329-10 פלוני נ. פלונית (נבו – 16.12.10), קובע בית המשפט העליון מפי כב' השופט י.דנצינגר, כך:

"הכלל הוא שהעדר עילה צריך להתגלות על פני כתב התביעה עצמו, מקריאת המסמך וללא חקירה ודרישה בעובדות. די בכך שקיימת אפשרות, אפילו קלושה, שעל פי העובדות, המהוות את עילת התביעה, יזכה התובע בסעד שהוא מבקש, כדי שהתביעה לא תימחק באיבה".

(ההדגשות אינן במקור – נ.נ.)

ראו והשוו רע"א 1383-07 חברת שמעון צרפתי בע"מ נגד שתולים מושב עובדים להתיישבות שיתופית.