פלוני ואח' נ' קרנית קרן לפיצוי נפגע תאונות דרכים ואח'

1.ביום 25.9.2009 נפגע התובע בגופו בתאונת עבודה שאירעה עת עסק במסגרת עבודתו כנהג גרר בהטענת רכב סיטרואן שרוף מ.ר 6816659 שבוטח על ידי הנתבעת 2. תוך כדי היערכותו להעמסת הרכב שחנה בשולי הדרך על הגרר, הגיח למקום רכב שפגע בו מאחור והדף אותו לטענתו אל גוף רכב הסיטרואן וברח מן המקום.

2.בגין נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, הגיש התובע את תביעתו דנן נגד כלל חברה לביטוח בע"מ בהיותה מבטחת השימוש ברכב הסיטרואן, בטענה כי האירוע מהווה תאונת דרכים; ולחילופין הגיש את תביעתו כנגד "קרנית" לאור היותו של הרכב שפגע בו בלתי מזוהה.

3.לתביעה הצטרף גם המוסד לביטוח לאומי כתובע מס' 2 שהכיר באירוע נשוא התביעה כתאונת עבודה ובגין האירוע נשוא התביעה שילם לתובע דמי פגיעה וגמלאות נכות.

4.הנתבעות כפרו, כל אחת מטעמיה, בנסיבות האירוע כפי שנטענו בכתב התביעה ובטענה, כי נסיבות אלו מחייבות אותן לפצות את התובע בגין נזקיו.

החבות

5.עקב המחלוקת בשאלת החבות נקבע התיק לישיבת הוכחות ביום 18.12.16.

6.בפתחה של ישיבת ההוכחות הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה בשאלת החבות לפיה ישאו הנתבעות 1 ו-2 בשיעור של 1/3 כל צד בנזקיו של התובע כתוצאה מן התאונה, כפי שיוכחו בפני בית המשפט וב – 1/3 הנותר ישא התובע עצמו. לגבי התובע 2 – הסכימו הצדדים על חלוקת הפיצוי באופן בו הנתבעת 2 תישא בשיעור של 80% מחלקה לפיצוי (1/3 מן הגמלאות על פי ההסכם), והנתבעת 1 תישא ב-1/3 מסכום הגמלאות. עוד הוסכם כי ההחזר מחלקה של הנתבעת 2 לא ישא ריבית הסכמית, אולם ישא הפרשי הצמדה וריבית על פי חוק וכל צד ישא בהוצאותיו בגין שאלת החבות.

7.לאחר הסכמה זו הוגשו הסכמי פשרה בין הנתבעות 1 ו – 2 לבין התובע מס' 2 להם ניתן תוקף של פסק דין בימים 18.1.17 ו - 22.1.17.

ההליך

8.בניסיון לסיים תיק זה בפשרה במערכת היחסים בין הנתבעות 1 ו – 2 לבין התובע הגישו הצדדים תחשיבי נזק אולם בהיעדר הסכמה להצעת בית המשפט נקבע התיק לשמיעת הוכחות לאחר הגשת תצהירים.