ת"א 23694-05-14 חי נ' חי

התובעת הגישה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, חלקת קרקע המצויה בחיפה, סמוך לצ'ק פוסט ("החלקה").

הנתבע הגיש בקשה "לדחיית התביעה על הסף" בטענת חוסר סמכות, שכן לטענתו הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית המשפט לענייני משפחה.

בהתאם להוראת סעיף 1 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, תובענה אזרחית מצויה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה אם היא בין אדם (או עזבונו) לבין בן משפחתו, ואם עילתה סכסוך בתוך המשפחה.

בענייננו, אין חולק כי הנתבע הוא "בן משפחה" של התובעת. השאלה מתעוררת רק באשר לשאלת אופי העילה.

פסק הדין המנחה בהקשר זה ניתן בע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4) 337 (2000), מפי כב' הנשיא א' ברק, שם נותחו בין השאר התכליות שבבסיס ייחוד הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה, ונקבע מבחן מקל יחסית ולפיו "די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה" (עמ' 343-344), ובהמשך נקבע כי ניתן להסתמך בהקשר זה של הכרעה בשאלת אופי הסכסוך, על "מספר הנחות (עובדתיות) המשקפות את מציאות החיים", כמפורט שם.

פסק דין מנחה נוסף בסוגיה זו ניתן בע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295 (2002), שגם בו שורטטו מספר קווים מנחים המסייעים במלאכת הסיווג באופייה של עילת התביעה.

בענייננו, לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי התביעה אכן מצויה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה.

ראשית, יש להשיב על השאלה האם כלל יש לומר כי קיים "סכסוך בתוך המשפחה". זאת, שכן בתשובת התובעת נעשה נסיון ליצור את הרושם כאילו הסכסוך המשפחתי שהיה קיים בעבר הסתיים זה מכבר, ואף נטען במפורש כי "מזה שנים לא קיים סכסוך משפחתי בין התובעת לנתבע". נסיון זה מצד התובעת אינו עולה יפה. העובדה שהסכסוך החל לפני שנים רבות, אין משמעותה כי הסתיים. בבקשת הנתבע פורטו כדבעי מספרי ההליכים הרלבנטיים (פרט לטעות בסעיף 6ב. לבקשה, שם צויין תמ"ש 10967-11-08 כאשר לפי מס' העמ"ש הכוונה היתה לציין את תמ"ש 27339-12-10).

עייינתי באמצעות נט המשפט בהליכים השונים. אין מחלוקת בין הצדדים כי לכל הפחות בתמ"ש 10967-11-08 - ומדובר בתביעה בסך מאות אלפי ₪ שהגישו התובעת ובעלה כנגד הנתבע ואחיותיו - טרם ניתן פסק דין. לאור הנסיון בהליכים האחרים, הדעת נותנת כי לאחר שיינתן פסק דין, אף יוגש עליו ערעור ע"י מי מהצדדים. בנוסף, אין מחלוקת בין הצדדים כי בהמשך להליכים קודמים שהתקיימו, מונו עו"ד פלק (ב"כ התובעת בתיק זה) ועו"ד נוסף כמנהלי עזבון אמם המנוחה של בעלה של התובעת ושל הנתבע (וצאצאים נוספים), וכי מנהלי העזבון טרם סיימו את תפקידם כך שנראה כי טרם הסתיימה חלוקת העזבון. סבורני כי הטענה לפיה מזה שנים לא קיים סכסוך משפחתי, היא טענה שאינה מדוייקת כלל ועיקר, וכי על השאלה דלעיל יש להשיב בחיוב.

שנית, יש לבחון אם הסכסוך המשפחתי תאם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרות עילת התביעה. מדובר כאמור בתובענה לפירוק שיתוף. עילת התביעה היא ייחודית, מן הבחינה הרלבנטית לדיון בענייננו, במובן זה שהיא אינה "נוצרת" בנקודת זמן מסויימת, או כתוצאה מהשתלשלות עניינים מסויימת, אלא לכאורה, ובכפוף להסכמה חוזית (שאף היא מוגבלת בזמן), היא קיימת תמיד בידי שותפים במקרקעין. על כן לא ניתן לבחון את נסיבות היווצרותה של עילת התביעה, אלא מאחר והזכות להפעלתה נתונה בידי הצדדים בכל עת, השאלה שצריך לשאול בהקשר הרלבנטי לענייננו הינה מה הסיבה להפעלתה דווקא בעיתוי בו הופעלה; האם הדבר נעשה על רקע הסכסוך המשפחתי או על רקע אחר, במנותק ממנו.