ת"א 23610-08-14

לאחר עיון בתיק, טענת הסף הראשונה שיש להכריע בה – בהתעלם לפי שעה מטענות הסף האחרות הנוגעות לסמכותו של בית-משפט זה – הינה הטענה בדבר הסכמת הצדדים על העברת הסכסוך לבוררות.

מעיון בהסכמים בין הצדדים עולה כי בסעיף 13 להסכמים קיימת לכאורה תנית בוררות ייחודית ברורה. אלא שבסעיף 19 להסכמים נכתב כי:

To this agreement apply the laws of the State of Israel and the exclusive jurisdiction is given to the relevant courts in the Tel Aviv and Central areas.

לאחר עיון ראשוני בלבד, וכמובן מבלי לפסוק מאומה בעניין זה שטרם נשמעו בו טענות הצדדים ולא הובאו בו ראיות, נראה על פניו כי על-פי לשון ההסכמים כוונת הצדדים הייתה כי תנית הבוררות תהיה תניה ייחודית. ראו בהקשר זה גם את סעיף 13.3 להסכמים, אשר במסגרת תנית הבוררות עצמה חזר למעשה על הוראת סעיף 19 באומרו כי:

…the parties agree that to the arbitration apply the laws of the State of Israel and the jurisdiction authority of the courts in Israel only.

כן ראו, למשל, החלטה שניתנה לאחרונה בבית-משפט זה ביחס להסכמה על jurisdiction במקביל לתנית בוררות ייחודית – תא"ק 1465-08-13 קבוצת א' דורי בע"מ ואח' נ' ג'י.טי.אס. פאוור סולושנס לימיטד ואח' (2.6.2014).

בנסיבות אלה - ובין היתר על מנת לחסוך זמן וממון – מוצע לצדדים להפנות את הסכסוך ביניהם לבוררות.

התובעים יגיבו אפוא לאפשרות זו תוך 7 ימים.

היה והתובעים מתנגדים להצעה זו, יינתנו הוראות מתאימות ביחס להמשך ההליכים בתיק, וזאת בשים לב לעובדה כי בפני בית-המשפט לא מצויים טיעונים שלמים ומסודרים בנוגע לתנית הבוררות וביחס ליתר טענות הסף.