ת"א 23513-08 מרי תקוה נ' הראל בע"מ - חברה לבטוח ואח'

1.לפניי בקשה מטעם התובעת לשומת הוצאות משפט, וזאת בהמשך לפסק דין שניתן בעניינה מיום 24.8.15 .

2.לבקשה שהוגשה, ללא תצהיר, צורף העתק כרטיס טיסה שהונפק על שם התובעת, בעבור טיסה לישראל מארה"ב וחזרה בין התאריכים 27.3.14-24.4.14.

יצוין כי התובעת נכחה בשניים מהדיונים שהתקיימו בפניי. האחד מיום 3.4.13 שאז נחקר מומחה ביהמ"ש והשני מיום 23.4.14 שאז העידה היא בפניי.

3.בבקשתה מפרטת התובעת את סכום הוצאותיה באופן הבא: 

• הוצאות בגין אגרת משפט בשערוך ליום הבקשה בסך של - 800 ₪. 

• הוצאות משרד ונלוות לצורך ניהול משפטי ולרבות צילומים, איסוף חומר רפואי ושיחות טלפון.

• הוצאות בגין שכר טרחת עדים והחזר נסיעות של התובעת ואחותה - הגברת יפית שמואל.

• עלות כרטיסי טיסה מארה"ב (מקום מגוריה) לישראל ובחזרה בעבור שתי ישיבות הוכחות שהתקיימו ובהם נכחה בתיק בעלות של 1,150$.

  בסך הכול מבקשת התובעת לפסוק לה, על דרך האומדנה, הוצאות בסך של 25,000 ₪.

  4.הן הנתבעת 1 והן הנתבעת 2 מתנגדות לבקשה וסוברות כי דינה להידחות.

  5.לטענת הנתבעת 1:

  א.בהתאם לפסק הדין זכאית התובעת להוצאות רק בגין קבלות. התובעת לא צרפה קבלות על הוצאות, ובמיוחד לא על תשלום אגרת בהמ"ש. לכשתומצא קבלה על תשלום אגרה תעביר הנתבעת את חלקה בהתאם לקבוע בפסק הדין.

  ב.הוצאות משפט צריכות להיות סבירות הכרחיות ומידתיות. באשר לעדות אחותה של התובעת, הרי שלאור קביעת בהמ"ש כי אין בעדותה כדי לתמוך בטענות התובעת - אין מדובר בהוצאה הכרחית ובוודאי שהיא לא נדרשה לצורך ניהול המשפט.

  באשר להוצאות בגין צילומים, איסוף תיעוד רפואי והוצאות שיחות טלפון - לא הומצאו קבלות ולא ברור מי ניהל את השיחות מה עלותם ומי נשא בהם בפועל.

  ג.באשר להוצאות הטיסה - התובעת הגיעה לארץ כבר ב - 27.3.14 וזאת למרות שעדותה נשמעה רק ביום 23.4.14, דהיינו כחודש אחרי. לשון אחר - התובעת לא הגיעה לישראל רק לצורך המשפט ולפיכך אינה זכאית להחזר.