- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
ת"א 23511-10-10
|
ת"א בית המשפט המחוזי חיפה |
23511-10-10
21.10.2015 |
|
בפני השופט: דר' מנחם רניאל |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
תובעים: 1. מחמוד מוחמד ח'ג'אזי 2. סעיד חג'אזי 3. אחמד חג'אזי |
נתבעת: מדינת ישראל |
| החלטה | |
|
רקע 1. ביום 14.06.2012 ניתן על ידי פסק דין בתיק זה בגין פיצויים בעקבות הפקעת נכסי המקרקעין השייכים לתובעים מעבר לסכום שאינו שנוי במחלוקת בין הצדדים (להלן:" פסק הדין"). בפסק דיני קבעתי שבחלק מחלקות 38 ו- 39 התנהלה בעת ההפקעה מחצבה מכוח רשיון כדין. ע"פ פ"ד פינקלשטיין (ע"א 3015/06 מדינת ישראל נ' פינקלשטיין) שקבע תוספת של 30% על שווי קרקע חקלאית עקב חציבה שהיא שימוש ללא היתר לפי דיני התכנון והבניה, ובהתחשב בעובדה שבמקרה זה נעשתה החציבה לפי רשיון כדין, קבעתי שיש להוסיף לשווי השימוש החקלאי 40%. 2. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון, וביום 07.01.2014 ניתן פסק דין על ידי בית המשפט העליון לפיו בין היתר הוחזר התיק לדיון בפני בשתי שאלות אלו: א. האם ניהול המחצבה בחלקות 38 בגוש 18982 (להלן: חלקה 38) ו' 39 גוש 18982 (להלן: חלקה 39), היה שימוש שחרג מהייעוד התכנוני של הקרקע? ב. במידה והתשובה לשאלה הנ"ל הינה שלילית, דהיינו אין המדובר בשימוש חורג, יש לקבוע מהו סכום הפיצוי אשר זכאים לו התובעים. טיעוני התובעים: 3. התובעים טוענים כי החציבה אשר בוצעה בחלקות 38 ו-39 הינה בהתאם לשימושים המותרים בתקנון תוכנית בנין הערים החלה על המקרקעין, מנימוקים אלה: א. החציבה היא בין השימושים המותרים ביעוד Agricultural Zone בתוכנית RP/50/42 אשר חלה על החלקות, בהתאם לס"ק 4 ברשימת השימושים המותרים בפרק VI-A, בו נרשם השימוש "Industries" המאפשר לטענתם חציבה באישור הוועדה המחוזית. ב. מאחר שהמחצבה התנהלה בהתאם לרישיונות חציבה שניתנו על ידי קצין המכרות כדין, קיימת חזקה משפטית, לפיה קצין המכרות הנפיק את רישיונות החציבה לאחר שקיבל את אישור הועדה המחוזית, כפי חובתו על פי דין. זו גם חזקת תקינות המעשה המינהלי של קצין המכרות. ג. הנתבעת מנועה כיום לטעון כי הרישיון שניתן על ידי קצין המכרות היה ללא אישור הוועדה המחוזית, מאחר והנתבעת עצמה טענה בהליך אחר (בג"צ 176/58), שחובתו של קצין המכרות לבדוק את התוכניות החלות על החלקות ולהתייעץ עם הוועדה המחוזית לפני מתן רישיונות. ד. בחוות הדעת המשלימה שהוגשה מטעם התובעים מתאריך 21.07.2011, קיימת רשימת מחצבות שהתנהלו לפי רישיונות חציבה במחוז הצפון בשנת 1960, וכמעט כל המחצבות ברשימה זו התנהלו בחלקות ביעוד Agricultural Zone, בהתאם לרישיונות החציבה מאת קצין המכרות. ה. עוד נטען, כי אין לקבל את חוות הדעת הגיאולוגית שהוגשה מטעם הנתבעת באמצעות דר' אידלמן (להלן: "חוות הדעת מטעם הנתבעת"), בין היתר מאחר שהיא הסתמכה על מכתבו של מר ברייטמן שאינו גיאולוג, אשר היה נציג הנתבעת לעניין שווי הפיצוי ועל כן מכתבו אינו אובייקטיבי. |
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
