ת"א 23504-12-12 ימית צורית פיתוח וכבישים (1998) בע"מ נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בעמ ואח'

1.המסמך עליו מתבססת הנתבעת בבקשתה להוספת חוות דעת מומחה מטעמה, צורף לתצהירי התובעת כנספח כב', ועל אף שכונה "חוות דעת" לא עמד בדרישות התקנות, ועל כן ממילא לא יכול היה לשמש חוות דעת מטעמה של התובעת.

2.במסגרת אותו נסח קבע המומחה שרגא ירון:

"א. בהכירי מקרוב את מנהל הבטחת האיכות של פרויקט הקמת הקו (בני מרגלית ז"ל) אני מתקשה להאמין שהתופעה היתה מתגלית באותו שלב ונותרת בקו. קח בחשבון שהיו שתי מערכות ביקורת, האחת בשלב הגחת הקו וריתוכו. השניה בשלב העטיפה.

ב. הסבירות שלפיה דווקא באותו קטע באורך כ 200- מ' שנחשף לצורך ההנמכה יתגלה פגם כה חריג היא נמוכה ביותר. שכן היא מעלה מייד את האסבירות שלאורך הקו יימצאו עוד פגמים נוספים מעין זה. אופיו הלא שגרתי של הפגם הופך הנחה זו לכמעט בלתי אפשרית לחלוטין.

ג. האמור לעיל מוליך לאפשרות שהתפיחה נוצרה בעת פעולה חריגה במהלך הטיפול בקו. נושא זה מחייב חקירה מעמיקה, והסקת מסקנות.".

3.חוות הדעת אותה מבקשת הנתבעת 1 להגיש מטעם המומחה , מביאה לכאורה לאותה מסקנה אליה הגיע המומחה במכתבו שצורף לתצהירי התובעת , הגם שמדובר בחוות דעת מנומקת.

4.אין כל ספק כי תם שלב הראיות. יחד עם זאת, חוות דעתו של המומחה שרגא ירון חשובה לברור השאלות העובדתיות הנתונות למחלוקת, ואת שאלת הנזקים שנגרמו לתובעת כתוצאה מצירופה בשלב זה, ניתן לפתור בדרך של השתת הוצאות על הנתבעת, בשל הצורך לבחון את האפשרות להגיש חוות דעת נגדית מטעם התובעת.

5. לפיכך, הנני מאשרת את הגשת חוות דעת המומחה מר שרגא ירון, כנגד תשלום הוצאות בסך של 2500 ₪ לתובעת, שישולמו תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו בידי הנתבעת 1.

6. התובעת תמציא העתק מהתגובה וההחלטה לאלתר לידי ב"כ הנתבעת 1.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ו, 12 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.