ת"א 23500-03-12

בעניין: בקשה לביטול צו עיקול זמני

בתיק זה ניתנה ביום 18/3/15 החלטה לפיה ניתנה למבקש רשות להתגונן ללא תנאי, והמשיב חוייב בהוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד ללא תלות בתוצאות פסק הדין.

על סכום זה הטלתי, לבקשת המשיב, עיקול עצמי.

המבקש עתר לביטול העיקול, וקבעתי כי ההחלטה תינתן ללא דיון. איש מן הצדים לא התנגד לכך, והם הגישו תגובות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני מבטלת את העיקול, לאור העובדה, שאינה שנויה עוד במחלוקת, לפיה המבקש שילם בתיק ההוצל"פ 9,000 ₪, ובתנאי שהם יישארו בתיק ההוצל"פ או בידי המשיב, לפי מקום הימצאם היום, עד למתן פסק הדין.

1.ראיות מהימנות לכאורה. מההחלטה בעניין בקשת הרשות להתגונן עולה כי המבקש הציג הגנה ראויה לבירור בעניין תוקף חתימתו על כתב הערבות והיקף ערבותו, כאשר הסכום בו הודה הינו קרן של 3,000 ₪ ליום 11/5/10.

2.יסוד ההכבדה לא הוכח. המבקש שילם 9,000 ₪ בתשלומים בסך 1,000 ₪ לחודש, ולא הוכחה התחמקותו, אלא להיפך, כפי שעלה מהדיון הוא גם ניהל מו"מ להסדר החוב. למשיב בטחון בסכום ראוי לסכום החוב, בגינו ישנן כעת ראיות מהימנות לכאורה, כולל ריבית והוצאות משפט.

3.תום לב. לבקשה לעיקול זמני צורף תצהיר, בו נטען "הערב יונתן הפר את החייבויותיו כלפי המבקש, ולמרות דרישות חוזרות ונישנות מצד המבקש ובאי כחו לא פרע את החוב" (סעיף 21 לתצהיר גב' סלמאן). עוד נטען "לאור מצבו הכלכלי הקשה של הערב יונתן כפי שבא לידי ביטוי בבקשת הרשות להגן שהוגשה מטעמו קיים חשש ממשי, כי לאחר קבלת פסק דין סופי כנגדו לא יהיה בידיו של הערב יונתן לשלם את חובו למבקש" (סעיף 24 לתצהיר). בבקשה לעיקול זמני הגדיל ב"כ התובע וטען טענה מפורשת: "...לא פרע המשיב את חובו ולא שילם לו סכומים כלשהם על חשבון חוב זה" (סעיף 2 לבקשה). בבקשה לסעד זמני יש לגלות לבית המשפט את כל העובדות הרלוונטיות, ובוודאי שהטעייה בעובדות, לא תצדיק קבלת סעד זמני. הטענה לטעות בבקשה ערוכה ע"י עו"ד, אינה מתקבלת.

4.איזון נזקים. אני קובעת כי המבקש זכאי לקבל את ההוצאות שנפסקו לזכותו בהליך שהסתיים, לכיסוי ולו חלקי של הוצאות היצוג המשפטי, והעיקול מיום 20/4/15 הוטל על בסיס טענות עובדתיות לא נכונות. כאמור, יש בידי המשיב סכום כסף העולה על סכום החוב המוכר.