ת"א 23459-12-14

מונחת לפני בקשת המבקשת לעיכוב ההליכים בתיק בשל הליך תלוי ועומד במסגרת ת.א. 45238-04-14 לבנשטיין נ' ציטרין (להלן: "התביעה הראשונה").

1. במסגרת התובענה דנן, עתרו המבקשים לסעד של פירוק שותפות, סעד הצהרתי וצווי עשה, כנגד המבקשת, אשר לטענתם הקימה עמם שותפות בשם "ציטרין את לבינשטיין clpr" לצורך מתן שירותי יחסי ציבור, שותפות אשר לטענת המשיבים חוסלה ביום 27.10.13.

2. בין הצדדים לתובענה מתנהלות שתי תביעות נוספות בבית המשפט השלום בתל אביב, התביעה הראשונה היא תביעה שהגישה המבקשת נגד המשיבים על סך של 443,411 ₪, והיא הוגשה בעילה חוזית, נזיקית, עשיית עושר ומתן חשבונות. התביעה השנייה הוגשה במסגרת תביעת המשיבים נגד המבקשת ת.א. 6802-12-14, והיא תביעה כספית על סך של 715,500 ₪, אשר הוגשה בעילות של תביעה נזיקית ולשון הרע (להלן: "התביעה השנייה"). המשיבים הגישו בבית משפט השלום בקשה לאיחוד התובענה הראשונה והשנייה, הבקשה נדחתה, אך שתי התביעות הועברו לדיון אצל כבוד השופט מיכאל תמיר, אשר קבע כי דיוני ההוכחות בשני התיקים יישמעו יחד.

3. לטענת המבקשת עיון בכתב התביעה הראשון ובכתב ההגנה בתביעה הראשונה וכן בתביעה הנדונה מעלה כי עניינן במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים בקשר למיזם המשותף ובטענותיהם בקשר לכך, וכי קיימת זהות בין הטענות המשפטיות והעובדתיות בין התביעה הראשונה לשלישית.

4. עוד טוענת המבקשת כי אף המשיבים במסגרת סעיף 12.2 תגובתם לבקשה למחיקת כתב הגנה אשר הוגשה בתביעה הראשונה טענו כי טענותיהם העובדתיות והמשפטיות זהות בשלוש התובענות. המבקשת מפנה גם לסעיף 12.5 לתגובת המשיבים לבקשה למחיקת כתב ההגנה בתביעה הראשונה שם ציינו המשיבים כי ניהול שלוש התביעות בנפרד אין לו כל היגיון, ועלול להוביל להכרעות עובדתיות ומשפטיות סותרות בטענות זהות.

5. על כן טוענת המבקשת כי יש לעכב ההליכים בתיק זה עד לקבלת פסק דין חלוט בתביעה הראשונה, אשר בירורה יצמצם משמעותית המחלוקות בתיק ואף ימנע החלטות שיפוטיות סותרות.

6. המשיבים הגישו תגובתם לבקשה וטענו כי יש לדחותה. לטענת המשיבים התובענה הנדונה עוסקת בשותפות שהוקמה על ידי הצדדים ובמסגרתה עתרו המשיבים לשורת סעדים : סעד הצהרתי הקובע את מועד ייסוד השותפות ומועד חיסולה, צו המורה על פירוק השותפות וצו עשה, אשר יחייב את המבקשת לשתף פעולה ולנקוט בכל הפעולות הדרושות לצורך סילוק חובות השותפות וסגירת חשבון הבנק ותיקי המס של השותפות. עוד טענו המשיבים כי לא עתרו לכל סעד כספי.

7. לטענת המשיבים אומנם טענותיהם העובדתיות והמשפטיות זהות בשלוש התביעות, והן עוסקות באותה מסכת אירועים, יחד עם זאת במקרה זה זהות הטענות העובדתיות והמשפטיות אינה מצדיקה עיכוב ההליכים.

8. לטענת המשיבים העקרונות המנחים בפסיקה לבחינה האם יש מקום להורות על עיכוב הליכים אינם מתקיימים במקרה הנדון, שכן הסוגיות המהותיות הנדונות בתביעה הראשונה והנדונה אינן זהות, בתביעה הראשונה נדונות עילות חוזיות ונזיקיות אשר אינן נוגעות לעילות ולסעדם בתביעה הנדונה. כמו כן התביעה הראשונה היא במהותה תביעה כספית בעוד התביעה הנדונה היא לפירוק השותפות וחיסול חובותיה.