חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 23457-01-14 דאב ואח' נ' HSBC Securities Services (Luxembourg) S.A

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום ירושלים
23457-01-14
13.7.2014
בפני השופטת:
עינת אבמן-מולר

- נגד -
המבקשים (הנתבעים):
1. לארי דאב
2. קרן דאב

המשיבה (התובעת):
HSBC Securities Services (Luxembourg) S.A
החלטה
 

 

 

  1. לפני בקשת הנתבעים להורות על דחיית התביעה על הסף.

     

  2. שלוש טענות הועלו על ידי הנתבעים (המבקשים) בבקשתם. הטענה הראשונה מתייחסת לשיהוי בהגשת התביעה. הנתבעים טענו כי התביעה הוגשה בחלוף 3.5 שנים מהמועד שהתובעת טוענת כי שולם כסף בטעות בשל כפל תשלום, דבר שפגע משמעותית בציפייתם הלגיטימית שלא להיתבע. הנתבעים אישרו בבקשתם כי נעשתה אליהם פניה בעניין כבר ביום 19.7.11, כ-8 חודשים לאחר ביצוע התשלום השני, וכי נוהל מו"מ בין הצדדים קודם להגשת התביעה, אך טענו כי הפניה אליהם נעשתה בשיהוי ניכר ובמהלך הזמן שחלף הם שינוי מצבם לרעה, ולפיכך מצדיק הדבר, לשיטתם, דחיית התביעה על הסף.

     

    בנסיבותיו של מקרה זה, איני מוצאת ממש בטענה לדחייה על הסף מחמת שיהוי. מדובר בטענה שיש לבסס על תשתית עובדתית מלאה ומוכחת ובכל מקרה לא ראיתי כי היא מצדיקה סילוק התביעה על הסף בשלב זה, בטרם נערך בירור לגופו של עניין.

     

  3. טענתם השניה של הנתבעים נוגעת לכשרותה של התובעת לתבוע. טוענים הנתבעים, כי התובעת היא חברה זרה הרשומה בלוקסמבורג ומקיימת פעילות עסקית פיננסית בישראל, אך היא אינה רשומה כחברת חוץ וזאת בניגוד להוראת סעיף 346 לחוק החברות, תשנ"ט-1999. הימנעות מלהירשם כחברה זרה ברשם החברות, כך נטען, מנוגדת לחובת תום הלב ומהווה שימוש לרעה בהליכי המשפט ולפיכך דין התביעה להידחות על הסף.

    התובעת הצהירה כי אינה מקיימת בישראל מקום עסקים או פעילות עסקית כלשהי וכי הנתבעים הם שבחרו להתקשר עמה כמתפעלת הקרן בלוקסמבורג. כן נטען כי אפילו היתה התובעת מקיימת מקום עסקים בישראל ולא נרשמה כדין, הרי שהפרת חובת הרישום אינה מלווה בסנקציה המונעת ממנה להגיש תביעה בישראל.

     

    אף טענה זו של הנתבעים דינה להידחות. ראשית, לא הוכח כי התובעת מקיימת "מקום עסקים" בישראל, כנטען על ידי הנתבעים, ובכל מקרה אין כל איסור בחוקי הארץ האוסר על חברה זרה לנקוט הליכים משפטיים בבית המשפט כאן כנגד אדם הנמצא בישראל, ולפיכך אין מניעה כי חברה זרה תגיש תביעה בישראל (ר' לעניין זה ע"א 180/68 מנוס בע"מ נ' קלקר נורדן נ' ו' אמסטרדם, פ"ד כב(2) 421).

     

  4. טענתם השלישית של הנתבעים גורסת כי העובדות המועלות בכתב התביעה אינן נתמכות בתצהיר ומשכך כל העובדות הנטענות בה חסרות תוקף ודינן להידחות. טענה זו משוללת כל בסיס ודי אם אציין כי בתביעה בסדר דין רגיל (כגון זו שלפניי) אין כל דרישה לצירוף תצהיר לכתב התביעה, ותקנה 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי אף קובעת מפורשות כי כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד "אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".

     

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>