ת"א 23440-03-14

בזיקה להחלטתי מיום 17.5.2015, ולאחר שעיינתי בכל התשובות והתגובות שהוגשו לגבי השאלות שבמחלוקת, אני מוצאת להורות כדלקמן:

לגבי ההוצאות בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד – 

התובעת בתביעה העיקרית, המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור (להלן: "המועצה") והתובעת בתביעה שכנגד, משאבי מים פרדס חנה-כרכור בע"מ (להלן: "משאבי מים") הגיעו להסדר פשרה לסילוק המחלוקות ביניהן (להלן: "הסדר הפשרה"), וכנגזר מכך – מסתיימות רוב המחלוקות גם לגבי שאר הצדדים. הצדדים טענו לגבי סוגיות ההוצאות. לאחר שקילת הטיעונים – עמדתי היא, כי יש מקום לפסוק הוצאות בנסיבות העניין, אם כי על הצד הנמוך, תוך מתן דגש לחסכון המשמעותי בנוגע להוצאות עתידיות. אשר על כן, אני מורה כדלקמן:

המועצה ומשאבי מים ישלמו לכל אחת מהנתבעות 2 ו-4 הוצאות בסך כולל של 12,000 ₪ (כולל מע"מ) לכל אחת מהן. בתשלומים אלו תישא המועצה בשיעור של 2/3, ואילו משאבי מים בשיעור של 1/3.

סכומי ההוצאות ישולמו לידי באי כוחם של הנתבעות 2 ו-4, בתוך 30 יום מהיום.

ההוצאות לגבי הנתבעת 3, צרפתי צבי ושות' חברה לבנין וקבלנות בע"מ (להלן: "צרפתי"), ייפסקו כאשר יסתיימו ההליכים לגביה.

הבקשה לפיצול סעדים שהגישה צרפתי – 

הגם שהתביעה העיקרית והתביעה שכנגד "העיקרית" הסתיימו בהסדר הפשרה – נותרה לדיון התביעה שכנגד מטעם צרפתי. לאור מקרא המסמכים בהקשר זה – עולה שהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות לגבי המחלוקת ויש להמשיך בבירור התביעה. לכן, ניתן בזאת היתר לצרפתי לפצל את סעדיה כפי שהתבקש. יובהר, כי אין בקביעה זו כדי להביע עמדה באשר לחוזקן של העילות הנטענות על ידי צרפתי בבקשתה לפיצול סעדים, או באשר לסיכויי הוכחת הסעדים העתידיים.

באשר למחלוקת בנוגע לסכום ההשבה של ההיטל ששילמה צרפתי – אזכיר כי התביעה שכנגד מטעמה של צרפתי הוגשה ביחס לסכום ההיטל ששולם על ידה תחת מחאה, ומרביתו של סכום זה הושב לידיה על ידי משאבי מים, כך שעתה נותרה במחלוקת רק שאלת אופן ההצמדה של הסכום ששולם והושב. כפי שהערתי לצדדים בהחלטתי מיום 17.5.2015, עמדתי היא כי לא נדרשת השקעה של זמן שיפוטי נוסף בהכרעה במחלוקת זו, בהינתן הטענות והיקף הסכום הנדון. עם זאת, ככל והצדדים הרלבנטיים אינם משכילים להגיע להבנות בכוחות עצמם בשלב זה – יש לזכור כי התביעה שכנגד מטעמה של צרפתי עודנה תלויה ועומדת (גם אם היא התייתרה ברובה). מכאן, שאינני נדרשת להכריע במחלוקת זו בשלב זה. אם הצדדים סבורים, לאחר ששקלו היטב את כל השיקולים, כי יש טעם להמשיך ולנהל את ההליך גם בנסיבות האמורות (שאזכיר כי ישנם בו צדדים נוספים זולת צרפתי ומשאבי מים, אשר הדעת נותנת שיהיו זכאים להוצאותיהם בסופו של ההליך) – הם רשאים כמובן לעשות כן.

ככל ולא תוגש כל הודעה מטעם צרפתי ומשאבי מים באשר להסכמות ביניהם בנוגע לסכום השנוי במחלוקת בתוך 14 יום מהיום – תינתן החלטה משלימה לגבי המשך ההליך בתביעה שכנגד של צרפתי. ההחלטה תכלול, מן הסתם, הוראה בדבר הגשת תצהירי עדות ראשית ומועד לישיבה.

לעיוני בתוך 14 יום.  

באשר לבקשה לתיקון "טעות סופר" בפסק הדין החלקי מיום 4.5.2015, שהגישה אאורה ישראל - יזמות והשקעות בע"מ (להלן: "אאורה") – עמדתי כי דין הבקשה להידחות.

הקביעה בדבר דחיית התביעה העיקרית בניגוד למחיקתה, אינה נכנסת בגדרי המונח "טעות", כמשמעו בסעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד -1984. אין עסקינן בטעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית או הוספת דבר באקראי, כלשון הסעיף האמור.

הקביעה בדבר דחיית התביעה והתביעה שכנגד מטעם משאבי מים, התבססה על ההודעה המוסכמת מטעמן של המועצה ושל משאבי מים מיום 3.5.2015. ערה אני לחששות שמעלה אאורה בקשר עם השלכות הקביעה האמורה, אך אינני סבורה שיש בחששות אלו כדי לשנות את המסקנה המשפטית האמורה. אני מקווה שהחששות לא יתממשו ואין לשכוח שכל הצדדים כפופים לחובת תום הלב.