ת"א 23404-05-15 אליאסקו אנרגיה בע"מ ואח' נ' עאלם

1.תקופת השכירות על-פי הסכם שכירות של תחנת דלק (המהווה תוספת להסכם קודם) התקרבה לסיומה. כאשר שיגר המשכיר לחברה השוכרת מכתב דרישה לפינוי המושכר, "שלף" מנהל החברה הסכם שכירות שלישי, מאוחר יותר, וטען כי על-פיו הוארכה תקופת השכירות וטרם הסתיימה. משכפר המשכיר בקיומו של ההסכם, הגישו החברה ומנהלה תביעה לסעד הצהרתי בדבר תקפותו של ההסכם השלישי, ובקשה לסעד זמני - נשוא החלטה זו - שיחייב את המשכיר לפעול על-פיו ולהימנע מפגיעה בזכויותיה של השוכרת. המשכיר טען כי חתימתו על ההסכם המאוחר זויפה וכי על השוכרת לפנות את המושכר מאחר ועל-פי שני ההסכמים הקודמים שנחתמו בין הצדדים, הגיעה תקופת השכירות לקיצה.

נפתח תחילה בתיאור שלושת ההסכמים.

שלושה הסכמים

2.המשיב, שהינו בעלים של מקרקעין בכפר מנדא עליה ממוקמת תחנת דלק (לעיל ולהלן: המושכר), התקשר עם המבקשת מס' 1 (לעיל ולהלן: החברה) ביום 3.12.2007 בהסכם שכירות (להלן: ההסכם הראשון). בהסכם נקבע כי מטרת השכירות הינה הפעלת תחנת הדלק שבמושכר, ומכירת סולר, בנזין, נפט ומוצרים נלווים, וכי דמי השכירות החודשיים הינם 12,500 ₪ (לא כולל מס-ערך-מוסף). עוד נקבע כי תקופת השכירות הינה 72 חודשים, בתקופה 1.1.2008 - 31.12.2013 (להלן: תקופת השכירות) וכי לחברה ניתנת אופציה להארכת תקופת השכירות למשך 60 חודשים נוספים, לתקופה 1.1.2014 - 31.12.2018 (להלן: תקופת האופציה), בתנאי שתמסור לפחות 60 יום לפני תום תקופת השכירות הודעה מוקדמת בכתב על רצונה במימוש האופציה. עוד נקבע:

"היה והמשכיר החליט כי לא יממש את האופציה, יהיה עליו להודיע על כך 180 ימים לפני תום תקופת ההסכם. במקרה והמשכיר לא הפעיל את תקופת האופציה הוא מתחייב שלא להשכיר את המושכר לצד ג' כלשהו".

המבקש מס' 2 (להלן: מוחמד י') ומישה זידאן (להלן: מישה), שהצהירו בהסכם כי הם מנהלים ובעלי שליטה בחברה, חתמו על ההסכם כערבים כלפי המשיב לכל התחייבויות החברה, ובנו של המשיב, תייסיר עאלם (להלן: תייסיר) חתם כערב להתחייבויות המשיב. כל החתימות על ההסכם נחתמו בפני עורך-דין ד"ר אניס שנאוי, שאישר זאת בחתימתו על גבי ההסכם, שהודפס בשפה העברית. מוחמד י' ומישה חתמו על ההסכם פעמיים - פעם אחת כמורשים של החברה ופעם נוספת כערבים מטעמה.

3.ביום 5.11.2008 חתמו המשיב ושני בניו, תייסיר ומוחמד עאלם (להלן: מוחמד ע'), מצד אחד, ומוחמד י' ובנו, אחמד יאסין (להלן: אחמד), מצד שני, על הסכם נוסף (להלן: ההסכם השני). כעדים להסכם השני, שנעשה בכתב יד בשפה העברית, חתמו טאהא יאסין (להלן: טאהא) ועאטף עאלם (להלן: עאטף).

כותרת ההסכם השני, שנכתב בכתב יד, הינה "נספח להסכם השכירות". בגוף ההסכם צוין כי סעיפי ההסכם הראשון תקפים, למעט השינויים בהסכם החדש, בו צוינו תקופת שכירות חדשה ודמי שכירות שונים. בהסכם השני נכתב:

"תקופת השכירות תהיה 76.5 חודשים החל מיום 1.1.09 עד 15.5.15. דמי שכירות חודשיים המסתכמים בסך 780,000 ₪ (שבע מאות ושמונים אלף ₪) אשר ישולמו כדלקמן: ...".