ת"א 23324-12-13

התביעה, עפ"י ניסוחה בכתב התביעה, הוגשה כתביעה לפיצוי כספי בגין נזקים שנגרמו למקרקעי התובע עקב עבודות שביצעה הנתבעת בחודש 10/05, כאשר חוות הדעת עליה מבוסס עיקר התביעה, נערכה בחודש 11/06 לאחר ביקור של השמאי במקרקעין בחודש 12/05.

התביעה הוגשה בחודש 12/13, דהיינו בחלוף 8 שנים ויותר ממועד גרימת הנזק הנטען, ויותר מ-7 שנים לאחר עריכת חוות הדעת מטעם התובע.

בכתב ההגנה הועלתה טענת התיישנות, אך לא הוגשה בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנותה. בקשה כזו הועלתה בישיבת קדם המשפט שנקבעה בתיק, ואשר אליה לא התיצב ב"כ התובע, לטענתו מאחר ולא הוזמן אליה (חרף העובדה שהחלטת בית המשפט נשלחה לכתובת המצוינת בכתב התביעה).

משכך, הוריתי לתובע להגיב לבקשה שהועלתה בעל פה, תוך שציינתי בהחלטתי כי ממילא התכוונתי לדון בשאלת ההתיישנות בפתח הישיבה, נוכח טענות הנתבעת בסוגיה זו.

משברור כי בין ארוע הנזק לבין מועד הגשת התביעה חלפה תקופת ההתיישנות, העלה התובע בתגובתו לבקשה טענות הנוגעות להתנהלות הנתבעת כלפי במהלך השנים שמאז שנגרם הנזק, ואשר יש בהן, לטעמו, להביא להארכת מועד ההתיישנות.

כך נטען כי התובעת לא "ישב בחיבוק ידיים" ונענה לפניה של הנתבעת כי ימתין עד לסיום הליכי מכרז לבחירת יועמ"ש לנתבעת (בו התמודד קרוב משפחתו של התובע) וזאת כנגד הבטחה כי לאחר סיום הליכי המכרז תידון דרישתו לפיצוי מהנתבעת (סעיפים 6-7 לתגובה), וכן כי במשך תקופה ארוכה, לאחר פנייתו בכתב בשנת 2007 פנה לנתבעת ונציגיה, לרבות ראש העיר, אמרו לו שהענין בטיפול, ולפיכך המתין לתשובתה של הנתבעת. התובע, אשר סמך על הבטחות נציגי הנתבעת, המתין ולא הגיש תביעתו עד אשר התברר לו, לאחר חילופי גברי בראשות העירייה, כי בניגוד להבטחות של הנציגים הקודמים, אין בכוונת הנתבעת לפצותו על נזקיו.

בסעיף 16 לתגובה טוען התובע כך: "עילת התביעה הינה הנזק שנגרם לתובע כתוצאה ממחדל המתמשך של המבקשת, וסחיבת הזמן שעליה אין חולק שלא קיימת התיישנות, וכן הטעייה ומצג שווא."

אלא שבדברים אלו טועה התובע שכן בכתב התביעה אין זכר לעילת תביעה בגין "מחדל מתמשך" או הנוגעת ל"סחבת" מצד הנתבעת, ובוודאי שאין בה זכר לעילה של הטעייה או מצג שווא כנטען. עיון בכתב התביעה מעלה כי זה נוסח, באופן ברור ופשוט, כתביעה לפיצוי בגין הנזק שנגרם למקרקעין כתוצאה מעבודות שביצעה התובעת, הא ותו לא!

יתירה מכך, על אף שטענת ההתיישנות הועלתה בכתב ההגנה, לא הוגש כתב תשובה (שבמסגרתו ניתן להעלות טענות הנוגעות להארכת תקופת ההתיישנות, אולם לא לתקן עילת תביעה!!), ואפילו התגובה שהוגשה אינה נתמכת בתצהיר מטעם התובע ביחס לעובדות הקשורות למצגים כלשהם, שאין להם כאמור זכר בכתב התביעה.