ת"א 23316-01-14 עו"ד אלרואי במינוי לכונס נכסים נ' בן דוד

בפרשה זו נוצר מצב בלתי מתקבל הדעת ובגדרו תביעה לפירוק שיתוף, שהגיש כונס במינוי בהליכים של הוצאה לפועל לשם פירעונו של חוב באמצעותן של זכויות במקרקעין, תלויה ועומדת כבר מחודש ינואר 2014. בעקבותיו של הדיון היום חוששני כי אין מנוס מן המסקנה כי באי-כוחה המלומדים של הנתבעת אינם יורדים לסופה של סמכותו של בית-משפט זה בהליך דנן והם שבים ומערבים סוגיות, שגם אם כוחן רב להן – ולא אקבע דבר – בהליכים אחרים, הרי אין מקומן בהכרעתו של בית-משפט זה בתיק מסוים זה שלפניו.

בראשית-הבירור, והנתבעת עוד יוצגה בידי אחר, נדרש בית-המשפט לסלק מן הדרך טענות, חסרות שחר יש לומר, בדבר היעדרה של סמכות ענינית ובדבר עירובם של עניני משפחה ודין דתי בפרשה. היות, שמצב הדברים המשפטי, במקרה של פירוק שיתוף, נראה נהיר למדי לנוכח מה שהועלה בכתבי-הטענות, ניתנה החלטתי מיום 17.3.2014, על האמור בה. אך מובן כי לא הייתה זו הכרעה סופית ומחייבת, בבחינתו של פסק-דין, בתיק זה אולם נהיר כי ככל ששינוי מהותי מן האופן, שבו הבין בית-המשפט את האמור בכתבי-הטענות, לא יוכח באורח משכנע בבית-המשפט, מסמנת אותה החלטה את "גבולות הגזרה" של ההכרעה בתיק זה.

כללי הפסיקה הם ברורים: כונס במינוי כדין של רשם רשות האכיפה והגבייה, המוסמך בידי רשם זה להגיש תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לבית-המשפט, כמוהו כ"שותף" במקרקעין אלה והוא בא בנעליו של השותף-החייב. שותף, שהגיש בתום לב תביעה לפירוק שיתוף – חייב בית-המשפט להיעתר לתביעתו. גדר-ההכרעה מצוי בשאלה כיצד יפורק השיתוף ובענין זה כפוף בית-המשפט, ראש וראשונה, לסדר-הקדימויות הקבוע בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969. במקרה של מכירה, והיא כפויה, מוגנים בעלי-הזכות במקרקעין מכוחו של סעיף 33 לחוק הגנת הדייר. ה"גלגל" לא יומצא מחדש, אך מובן, לטובתו של הליך זה וממילא לא שמעתי טענות טובות לשנות הימנו בנסיבותיה.

אלה, אם כן, הם הכללים. נדמה כי מכל מה שהעלו באי-כוחה של הנתבעת בישיבת-היום, דבר איננו מערער מתקפותם גם במקרה דנן. הניסיון לטעון כי התובענה הוגשה שלא בתום לב, שכן ישנם נכסים אחרים להיפרע מהם, איננו מסוג הטענות לחוסר תום-לב שבית-משפט זה מוסמך להידרש להן. אלא, מקומן, מבלי שאמליץ דבר, בפניו של הרשם שהסמיך את הכונס להגיש תביעה. המחשבה, שכונס שמונה כדין בידי הרשם להגיש תביעה, הגיש את תביעתו בחוסר תום לב, היא מוקשה.

עורכי-הדין בן יצחק וביתן לא ייצגו, אמנם, את הנתבעת מתחילתו של התיק. אולם, הם לא נכנסו אל התיק אתמול, אף לא שלשום. להשקפתי, עמדה להם ארכה ממושכת על מנת לפעול, ככל שמצאו את הדבר לנכון, להשגה על האישור שניתן לתובע להגיש את תביעתו זו. ככל, שתחת זאת, בחרו עורכי-הדין המלומדים לנקוט פעולות אלו ואחרות שבינן לבין השגה כזו אין דבר וחצי דבר, ענין הוא להם, אך הוא לא יוכל להשית בסיס לעיכוב ההליכים בתיק זה.

עד ליום 31.3.2016 יודיעו הצדדים את עמדתם ביחס להצעתו הבאה של בית-המשפט:

1. יינתן פסק-דין מוסכם לפירוקו של השיתוף בדירה בדרך של מכירתה הפומבית לכל המרבה במחיר.

2. הנכס יימכר כתפוס בידי דיירים מוגנים, לפי האמור בסעיף 33 לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.

3. הנתבעת תוכל להשתתף במכירה הפומבית.