ת"א 23314-04-14 לימור נועה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

1.לפני בקשת הנתבעת (להלן גם:- "המבקשת") להתיר לה הבאת ראיות לסתור קביעת הוועדה הרפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "הוועדה" או "וועדת המל"ל") וזאת בהתאם לסיפא של סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975. (להלן:- "חוק הפלת"ד").

2.התובעת (להלן גם:- "המשיבה"), ילידת 1973, נפגעה בתאונת דרכים שארעה במהלך עבודתה ביום 3/5/07, (להלן:- "אירוע התאונה"). כתוצאה מאירוע התאונה נפגעה התובעת בגב התחתון ובצוואר.

3.התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן:- "המל"ל") כתאונת עבודה. התובעת נבדקה על ידי וועדה רפואית ביום 25/5/14, אשר קבעה כי לתובעת נותרה נכות צמיתה משוקללת בשיעור 19% , בגין פגיעה בצוואר - נכות בשיעור של 10%, לפי סעיף 37 (5) (א) ובגין פגיעה בגב – נכות בשיעור של 10% לפי סעיף 37 (7) (א).

קביעת ועדת המל"ל הינה קביעה על פי דין לפי סעיף 6ב' לחוק הפלת"ד.

4.המבקשת טוענת, כי יש לאפשר לה הבאת ראיות לסתור קביעת וועדת המל"ל ביחס לאחוזי הנכות שנקבעו בגין התאונה, מאחר ובעת שעמדה התובעת לפני הוועדה הרפואית מטעם המל"ל, ככל הנראה, לא היה מצוי לפניה עברה הרפואי של התובעת. בפרוטוקול הוועדה, מציינת הוועדה, כי עמדו לפניה תעודת חדר המיון מיום התאונה וכן "כרטיס רפואי" ולכן לא ניתן לדעת מתוך הרישום האמור מהו אותו כרטיס רפואי שעמד לפני הוועדה. הוועדה לא התייחסה לאף מסמך מעברה של התובעת או מהתקופה שבין התאונה לבין הוועדה, הוועדה אף לא התייחסה לעובדה כי התובעת נפגעה בתאונת דרכים נוספת שארעה במועד שבין התאונה נשוא התובענה לבדיקת הוועדה, אף על פי שב"כ התובעת ציין זאת לפניה. עוד טוענת המבקשת, כי חלף זמן רב, כשבע שנים, מעת אירוע התאונה עד למועד שבו נבדקה התובעת על ידי הועדה הרפואית, כשלעובדה זו גם השלכה לעניין קביעותיה של הוועדה, שכן חלוף הזמן שבין אירוע התאונה ובין הגשת תביעת התובעת לנכות מביא לכך שבסופו של דבר התובעת לא תקבל מענק מהמל"ל בגין פגיעתה זו.

5.המשיבה מנגד טענה, כי יש לדחות בקשת המבקשת להבאת ראיות לסתור, שכן לפני וועדת המל"ל עמד מלוא התיעוד בדבר עברה הרפואי של המשיבה. לטענתה, יש להניח, כי הכוונה ברישום- 'כרטיס רפואי' - לכרטיס הרפואי מקופת החולים. עוד טענה המשיבה, כי כדרך קבע, טרם זימון הוועדה לדיון לפניה מוציאה היא את תיקו הרפואי של הנפגע מקופת החולים ומכל מקום אחר בו טופלה וחזקה על הוועדה כי ביצעה עבודתה נאמנה.

דיון

6.סעיף 6 ב' לחוק הפלת"ד, מכוחו מוגשת הבקשה דנן, קובע כך:

"נקבעה על פי כל דין דרגת נכות לנפגע בשל הפגיעה שנגרמה לו באותה תאונת דרכים, לפני שמיעת הראיות בתביעה לפי חוק זה, תחייב קביעה זאת גם לצורך התביעה על פי חוק זה; ואולם בית-משפט יהיה רשאי להתיר לבעל דין בתביעה לפי חוק זה, להביא ראיות לסתור את הקביעה האמורה, אם שוכנע שמן הצדק להתיר זאת מטעמים מיוחדים שיירשמו."

הכלל על פי הפסיקה הוא, כי רשות להבאת ראיות לסתור תינתן במקרים חריגים ויוצאי דופן, וכפי האמור בע"א 5779/90 הפניקס נ' טיארה, פ"ד מה(4), 77:

"אכן פסיקתו העקבית של בית המשפט היא שיש למעט במתן רשות להביא ראיות לסתור על פי הסיפא של ס' 6ב', ולצמצם את ההיתר למקרים נדירים בלבד".