נפצע כששט בספינה ותבע את נמל חיפה- יפוצה ב-60 אלף שקל

לפני תובענה לפיצוי בגין נזק גוף.

1.התובע, יליד 7.1.51, נפגע ביום 10.7.08, כשהיה בן חמישים ושבע, בזמן שייט בסירת צד ג'.

התובע ישב בסירה, שהפליגה באיטיות בנמל קישון, כאשר סירת נתב (הקרויה גם 'פיילוט') של הנתבעת 1 (להלן – "הנתבעת" או "הנמל") עברה בשייט מהיר ליד סירת צד ג', גרמה להיווצרות שובל גל גבוה שטלטל את הסירה, וגרם לכך שהתובע נפל בתוכה ונפגע בצווארו. קרס דיג אף ננעץ ברגלו (האירוע כולו יקרא להלן – "התאונה").

2.תפקידה העיקרי של סירת נתב היא להביא את הנתב, האדם, אל האוניה שאותה הוא צריך לנתב וממנה (עמ' 44 ש' 10-11). זוהי סירה חזקה שמנועיה חזקים (עמ' 41 ש' 20-21).

"אם אניה צריכה להכנס מהים לנמל סירת הנתב תביא את הנתב מהחוף לאניה. אם אניה צריכה לצאת מהנמל לים, אחרי שהיא יוצאת סירת הנתב מחזירה את הנתב מהאניה לחוף"

(שם, ש' 11-13).

סירת הנתב אינה מסייעת בפעולת הניתוב (שם ש' 14-15).

3.התובע לא אושפז בעקבות התאונה, אף לא נקבעו לו נכויות זמניות.

מומחה מטעמו אמד את נכותו האורטופדית בגין הפגיעה בצוואר בלבד על שיעור של 10%, מומחה הנתבעות קבע כי לתובע לא נותרה נכות בעקבות האירוע, ומומחה מטעם בית המשפט קבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור של 5% בהתאם לסע' 37 (5) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגות נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן – "תקנות הביטוח הלאומי"); קביעת מומחה בית המשפט, כי לתובע נותרה הגבלה קלה בתנועות הצוואר כללה התייחסות למצב קודם לתאונה.

4.בראשיתו, טופל תיק זה בידי מותב אחר, אך משהעלה צד ג' טענה, כי מי שנפגע באותו אירוע לא היה התובע, אלא כב' השופט אהרון שדה, המכהן בבית משפט זה, פסל המותב הקודם את עצמו מלהוסיף ולדון בתיק, והוא הועבר אליי בהחלטת כב' הנשיא רקם ביום 16.10.12.