ת"א 23285-01-11 ח. פאהום ושות- שרותים הנדסיים בע"מ נ' עיד ואח'

לפני תביעה לפינוי ומתן צו עשה.

כבר בשלב זה יש לומר שהתביעה כנגד נתבעת 2 (עמידר) נדחתה בהחלטה קודמת של כב' השופטת ח. לפין הראל שטיפלה בתיק עד לפרישתה.

לטענת התובעת, היא הבעלים של 3 מחסנים צמודים ברחוב צהיון 4 בחיפה הידועים כחלקה 4 בגוש 11694 (להלן:"הנכס") והיא לטענתה גם מי שזכאית להירשם כבעלים של גג הנכס שנרכש מהנתבעת 2 על פי חוזה מיום 28.12.10.

ראוי לציין שמדובר באזור בו הבניה עתיקה והבתים צמודים ממש האחד לשני.

הנתבע הינו שכן הגר במבנה הצמוד לנכס ושדירתו פונה לכיוון גג הנכס וכלפיו נטען שהסיג את גבולה של התובעת בכך שפתח חלונות ודלת לכיוון הגג ועשה בו שימוש לרבות בניית חדר והתקנת מתקנים נוספים על גבי הגג או ברום החלל שמעליו, פניות התובעת לנתבע להפסיק את הפלישה ולפנות את הגג לא נענו וכתוצאה ממעשי הנתבע נגרמו לנתבעת לטענתה נזקים שהתבטאו בין היתר בחדירת מים למבנה דרך הגג כאשר הנתבע סירב לאפשר לקבלן איטום מטעם התובעת לבצע תיקון ואיטום של הגג.

הנתבע בתמצית, טוען כי הוא לא בנה דבר וכי הדירה נרכשה על ידו בשעתו בדיוק כפי שהיא כיום לרבות קיום ומיקום החלונות והדלת לכיוון הגג ואטימתם תביא לכך שהדירה שהיא ממילא קטנה וישנה, תיאטם ולא תהיה ראויה לשימוש. הנתבע הגיש תצהירים לעניין המצב שהיה קיים מאז ומתמיד.

בדיון שהתקיים ביום 1.5.13 הסכים הנתבע לכך שלא יעשה שימוש בגג אך עמד על הטענות ביחס למצב הקיים עליו התבסס. התובעת הבהירה כי היא עומדת על אטימת הפתחים היות ועל פי תכניותיה, היא מבקשת לבנות תוספת בניה על הגג וקיומם של חלונות לכיוון הגג עלול לסכל תכניות אלה.

לאחר הדיון בו נחקרו העדים עלה כי המחלוקת העובדתית מצומצמת למדי, אין חולק כי הנתבעים לא רכשו זכויות קנייניות בגג, גם לא שילמו מעולם דמי שימוש מכל סוג שהוא עבורו ומעולם לא ביקשו באופן פורמלי ומסודר רשות לעשות בו כך או אחרת.

למעשה כבר אין מחלוקת אמיתית בעניין סעד ה"פינוי" והמחלוקת נותרה בעניין הפתחים והחלונות כאשר משמעותה של מחלוקת זו נוגעת להליכים התכנוניים הצפויים ככל שהדברים נוגעים לשמירת קו בניין וחסימת חלונות קיימים, דבר שיכול להגביל את חופש התכנון בבניית התוספת המבוקשת על הגג.

יחד עם זאת, לא נסתרה הטענה כי עד לתחילת המו"מ בין התובעת לעמידר ביחס לרכישת הגג איש לא בא אליהם בטענות או בדרישות או בהסתייגות הקשורות בשימוש שנעשה בגג וכי מזה עשרות שנים (ולמצער כשני עשורים ומחצה) נעשה שימוש כזה. העד מטעם התובעת לא יכול היה להעיד על מועדן של העבודות במסגרתן נפתחו הפתחים לגג, אם בכלל.

התברר כי במהלך שנת 1985 או בסמוך לכך שופץ המחסן המוצב על הגג ברם גודלו לא השתנה.

כך גם התברר במאזן ההסתברות הנדרש שאחד הפתחים לגג שהיה דלת בחדר האמצעי בדירת הנתבע, הוקטן והוסב לחלון זאת במהלך שנות ה-70.