ת"א 23268-03-16 ש.פ.ע. תוצרת חקלאית גמזו בע"מ נ' כהן ואח'

עיון בהודעת ההבהרה שצירפה המבקשת מיום 17.3.16 איננו מניח מסד שיש בו כדי לבאר כלל הסוגיות שנקבעו בהחלטתי מיום 14.3.16, ובכך טרם נתתי דעתי לסימני השאלה הניבטים ביחס למידת תום הלב שבהגשת הבקשה במתכונתה.

כך, בס' 2 לתצהירו של מר טייב נטען כי חב' 'גימלים פרוטס' הינה "חברת מסחר קשורה לחב' שפע, שהינה חב' מגדלת". ואולם, עיון בתדפיס רשם החברות הנוגע למבקשת (כפי אשר צורף לתשובת המשיבים, ולא להודעת ההבהרה שהגישה המבקשת), מעלה כי אין זיקה לכאורית בינה לבין חב' 'גימלים פרוטס', ואף עיון בתדפיס רשם החברות של זו האחרונה, אינו מסייע לבאר קיומו של קשר למבקשת.

טענת מר טייב בתצהירו כי תלוש השכר הנלווה לתצהיר הינו "בגין עבודתי אצל המבקשת ועבור חב' גימלים פרוטס טרייד", אינו מוצא ביטוי בתלוש השכר, שהונפק, עפ"י כותרתו, על ידי חב' 'גימלים פרוטס' בלבד ולא על ידי המבקשת.

הלכה למעשה, כלל התשלומים שהועברו לחב' 'מימי הנגב', נמשכו על פי ההמחאות המצורפות על ידי חב' "גימלים פרוטס", ולא על ידי המבקשת.

נוכח האמור, על פניו אין בהבהרת המבקשת כדי ליתן מענה בדבר קיומה של זכות מוכרת למבקשת במקרקעין.

יתר על כן. דבר קיומה של חב' "גימלים פרוטס" לא נזכר כלל בבקשה שהוגשה מיום 10.3.16, הגם שכעולה מהודעת ההבהרה היא זו שמשכה המחאות לטובת חב' 'מימי הנגב', ואם אומנם נכון הדבר והמבקשת היא זו שבאה כחליפתו של מר אלי כהן החל מחודש ינואר 2016, לא מחוור מדוע חב' גימלים פרוטס ולא המבקשת משכו המחאות כאמור, בפרט כאשר לא הוכח כאמור טיב הקשר בין החברות.

זאת ועוד. בס' 12 לתצהירו של מר טייב צוין כי עד לחודש דצמבר 2015 שטחי הגידול "נוהלו והופעלו על ידי מר אלי כהן, באמצעות חב' 'אליק – אלי כהן בע"מ'. ואולם, בבקשה למתן סעד זמני כמו גם בכתב התביעה הדבר לא צוין כלל ועיקר, ותחת זאת, טען מר אלי כהן כי זכויות השימוש הועברו אליו באופן אישי. כך, בס' 12 לתצהירו של מר אלי כהן ציין הלה כי "זכויות השימוש והתפעול הועברו במקור בתחילת חודש 09/15 מהמשיב 1 אליי, כך שקיבלתי את זכויות השימוש", וכן כי "התחייבתי לשלם עבור תשלומי הצריכה השוטפים" (שם, ס' 13), וכי "החל המשיב 1 לעבוד אצלי כשכיר".

הגרסה הניבטת, אפוא, מהודעת ההבהרה אינה מתיישבת עם זו אשר מצאה ביטוי בבקשה ובכתב התביעה, ואינני סבור כי יש מקום להקל בכך ראש, בפרט שעה שהבקשה הוגשה במעמד צד אחד.

אין צריך לשוב ולהזכיר מושכלות יסוד בדבר חובתו של המבקש סעד זמני במעמד צד אחד לפרוס בפני ביהמ"ש היריעה בכללותה, שכן, בהחליטו האם ליתן סעד הצהרתי, רשאי ביהמ"ש לשקול גם את התנהגות המבקשת, לרבות בעניין מידת תום הלב וניקיון הכפיים (ראה ע"א 19/81 ביבי נ' הורברט פ"ד ל"ז (2)497; בג"צ 453/84 איתורית נ' שר התקשורת, פ"ד לח(4) 615).

באשר להחלטתי לפיה על המבקשת למסור הבהרה האם המנהל המיוחד שמונה בתיק הכינוס שניתן נגד מר אלי כהן, מודע לקיומו של ההליך דנא, נטען בס' 19 לתצהירו של מר טייב, כמו גם בס' 21 לתצהירו של מר אלי כהן, כי בנסיבות העניין "לא היה כל מקום לפנייה אל המנהל המיוחד לנכסיו", באשר לא נקבע כי מר אלי כהן ניהל פעילות עסקים, וכי זה איננו דירקטור במבקשת.

בכל ההערכה, לאור הדברים שפורטו לעיל, כפי אשר מצאו ביטוי בכתב התביעה ובבקשה למתן סעד זמני, במסגרתם טען מר אלי כהן כי זכויות השימוש הועברו אליו באופן אישי, ברי כי הסבר זה אינו מניח את הדעת, וראוי כי המנהל המיוחד ייחשף לקיומו של ההליך דנא, ולפעולות בהן נקט מר אלי כהן, לכאורה אחר שניתן צו הכינוס, בין על ידי חב' בבעלותו ובין באופן אישי כמנהל שטח עבור המבקשת.

לעניין טענת מר טייב בס' 44 לתצהירו כי האגודה התירה בהתנהגותה את השכרת שטחי הגידול והשימוש במכסות המים של המשיבים 2 ו-3, לטובת המבקשת, ייאמר כי חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967 אוסר על פי לשונו על המחזיק בקרקע חקלאית לנהוג בקרקע "שימוש חורג", אלא עפ"י היתר בכתב מאת שר החקלאות או מאת מי שהשר הסמיכו לכך.

"שימוש חורג" הוגדר בסעיף 1 לחוק ככזה אשר נכלל בתוספת הראשונה, ובכלל זה, בין היתר, פעולות שעניינן העברה או הקנייה של כל זכות שיש למחזיק בקרקע או בחלק ממנה, או שעבוד הזכות, למעט עיבוד הקרקע על ידי שכירים או על ידי מי שקיבל על עצמו את העיבוד בקבלנות ועל חשבון המחזיק.

הוראת החוק הינה קוגנטית, ועל כן, אין רבותא לעובדה, שממילא מוכחשת על ידי האגודה בתגובתה, כי האגודה התירה בהתנהגותה העברת הזכות למבקשת. משלא הוכח כי ניתן אישור שר החקלאות או של מי המוסמך מטעמו, כי אז נוכח הוראת החוק, ברי כי המבקשת לא יכולה הייתה לרכוש זכות כלשהי במקרקעין, ובכללם, זכות שימוש.

לאור כל האמור, בטרם ייקבע מועד לדיון, אני מורה כדלהלן:

א.המבקשת תפעל לעדכן המנהל המיוחד של מר אלי כהן בדבר קיומו של הליך זה, תוך שתעביר אליו כלל כתבי הטענות והחלטות ביהמ"ש, וזאת לא יאוחר מיום 21.3.16 בשעה 13:00. המנהל המיוחד ימסור עמדתו ביחס לסעדים המבוקשים בבקשה למתן סעד זמני, וזאת לא יאוחר מיום 23.3.16 בשעה 13:00.

ב.המבקשת תפעל להעביר העתק כתבי הטענות והחלטות ביהמ"ש לידי פרקליטות מחוז דרום (אזרחי), וזאת לא יאוחר מיום 21.3.16 בשעה 13:00. בהתאמה, עד ליום 23.3.16 בשעה 13:00 פמ"ד אזרחי תמסור בשמה של רשות מקרקעי ישראל האם בדעתה להתנגד לסעד המבוקש בבקשה, בהינתן טענת האגודה כי העברת הזכויות לידי המבקשת, ככל שטענה זו משקפת מציאות כהווייתה, עומדת בסתירה לאמור בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-1967.