ת"א 23241-01-12 חזן ואח' נ' ביטון ואח'

תביעה ותביעה שכנגד לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לצדדים במסגרת תגרה שהתפתחה בין השניים.

נסיבות האירוע

1. הצדדים הינם נהגי מוניות שעבדו במסגרת תחנת בית שמש. ביום 21/1/2005 התפתחה תגרה בין הצדדים שכתוצאה ממנה נגרמו להם נזקי גוף.

    

2. נגד הצדדים הוגש כתב אישום המייחס להם עבירה בדבר תגרה במקום ציבורי לפי סעיף 191(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977; הצדדים הורשעו בסעיף האישום בהכרעת דין שניתנה ע"י כב' השופטת חגית מאק-קלמנוביץ' מיום 21/11/2011 (להלן: "פסק הדין הפלילי").

    

3. הנתבע הגיש את פסק הדין הפלילי כראיה מטעמו, וזאת בהתאם לסעיף 42 א' לפקודת הראיות נוסח חדש תשל"א-1971 ׁ(להלן: "פקודת הראיות").

    

4. ב"כ התובע התנגד להגשת פסק הדין הפלילי כראיה קבילה בהתאם לסעיף 42 א', וזאת בטענה כי הכרעת הדין מתייחסת לעבירה של תגרה במקום ציבורי, שאינה כוללת מרכיב של גרימת נזק גופני במתכוון, ולכן לא ניתן להשתמש בממצאים ובמסקנות שנקבעו בפסק הדין הדין הפלילי במסגרת תביעה זו, המתייחסת לעוולת תקיפה.

    

5. אינני מקבל את טענת ב"כ התובע, וזאת מן הטעם שכתב האישום ופסק הדין הפלילי מתייחסים לאותה מסכת עובדתית שנדונה במסגרת תביעה זו. עוולת התקיפה המוגדרת בסעיף 23 לפקודת הנזיקין, מתייחסת "לשימוש בכח מכל סוג שהוא ובמתכוון נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה, או בכל דרך אחרת...".