ת"א 23221-09-14 אוטיפטופ קארלנד בע"מ נ' רובין, ת"א 31884-03-14 רובין נ' אוטיפטופ קארלנד בע"מ

לפניי בקשתו של הנתבע בת"א 23221-09-14 (הוא גם התובע בתיק 31884-03-14 שכבר אוחד עם תיק זה),לאיחוד תיק זה עם התביעה בת"א 15089-12-14 (להלן: "התביעה האחרת"). הבקשה הוגשה על דעתו של התובע והנתבע שכנגד בתביעה האחרת (להלן: "המבקשים").לטענת המבקשים,המדובר באותה במסכת עובדתית המצדיקה איחוד הדיונים, בין היתר, על מנת למנוע הכרעות סותרות.

המשיבים בתביעה האחרת והמשיבה בתיק זה התנגדו לבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים,שוכנעתי כי דין הקשה להידחות.

תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 קובעת:

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו."

סמכותו של ביה"מ לאחד תביעות ע"פ תקנה 520 לתקנות, הינה במקרים בהם בשתי התביעות "כרוכות שאלות דומות של משפט או של עובדה". איחוד הדיון בהליכים שונים נועד למנוע סיכון של החלטות סותרות בעניינים דומים, קידום יעילות דיונית, וחיסכון בזמן שיפוטי.

3.התביעות המתבררות בפני במסגרת התיק המאוחד (ת"א 31884-03-14- ו 23221-09-14) נמצאות בשלב מקדמי יחסית של ההליך. כך, בהסכמת הצדדים, התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן בת"א 23221-09-14 רק ביום 6.1.16, וטרם הוגש בה כתב הגנה מתוקן.לצד זאת, בתביעה האחרת, התובע/ הנתבע שכנגד, כבר הגיש תצהירי עדות ראשית ביום 21.1.16.

כבר מטעם זה,יש לשקול הבקשה בזהירות רבה.ראה ברע (חי') 1781/07 סלמאן קדמני נ' מוחמד סעיד שואח הבהיר בית המשפט, שם קבע כב' השופט י' עמית, כי אחד השיקולים אותם רשאי בית המשפט לשקול הוא השלב הדיוני שבו נמצאת כל אחת מהתביעות:

מעבר לנדרש אומר, כי אחד השיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאיחוד עניינים, הוא השלב הדיוני בו נמצאת כל אחת מהתביעות, והאם האיחוד ביניהן עשוי לגרום לסרבול ולעיכוב הדיון בתביעה המתקדמת - רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ פ"ד נד(2) 69 (2000). לפיכך, יש ממש בנימוקיו של בית המשפט קמא ואיני רואה טעם להתערב בשיקול דעתו, מה עוד, שייתכן כי הכרעה בתביעה הראשונה תיצור פלוגתא פסוקה או מעשה בי-דין, שייתרו את הצורך לברר את התביעה השניה, כולה או מקצתה".

4.אכן מטרת תקנה 520 היא למנוע כפילות דיונית והכרעות סותרות.יחד עם זאת,במקרה דנן,אין זהות (מוחלטת) בין הצדדים, ולכן לא ברורה לי טענת החשש להכרעות סותרות. התביעות שבפניי עוסקות בשני בעלי דין בלבד- חברת אוטיפטופ קאר לנד בע"מ ומר רובין, כאשר האחד תובע את רעהו בשתי תביעות נפרדות שכאמור אוחדו בעבר בפני.

בתביעה האחרת, לבד מצד נוסף-מר סמארה, צורפה תביעה אישית כנגד בעל המניות או המנהל (בקשה לסילוק התביעה נגדו על הסף טרם הוכרעה נכון לכתיבת שורות אלה).