ת"א 23201-01-16 פריבאי נ' קוריס ואח'

לפניי בקשה מטעם הנתבעים 2 ו-3 למתן צו לגילוי הסכם פשרה ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ב-30 יום מיום הכרעת ביהמ"ש בבקשה למתן צו לגילוי הסכם הפשרה.

לצורך הבנת הדברים ראוי תחילה לסקור את ההליכים העיקריים עד כה.

• ביום 12.1.16 הגיש התובע כנגד 6 הנתבעים תביעה כספית/חוזית/עשיית עושר שלא במשפט ע"ס 552,000 ₪ בסדר דין רגיל. נטען בתביעה: הנתבע 1 הוא אדם פרטי, הנתבעת 2 היא חברה בע"מ, הנתבע 3 הוא אדם פרטי ומנהלה היחיד של הנתבעת 2, הנתבעת 4 היא חברה בע"מ, הנתבע 5 הוא אדם פרטי ומנהלה היחיד של הנתבעת 4, הנתבע 6 הוא אדם פרטי. כפי שעולה מכתב התביעה התובע והנתבעים חתמו על הסכם מייסדים (להלן:" הסכם המייסדים") לשם הקמת עסק בשם בן יהודה הפקות- קומה 5 בע"מ ח.פ 51-458345-9 ברחוב בן יהודה בת"א (להלן: "החברה"). לטענת התובע, הנתבעים הפרו את הוראות הסכם המייסדים. כתוצאה מהפרת הסכם המייסדים קמה לו הזכות להשיב לו את סך השקעתו בחברה בסך כולל של 452,000 ₪ וסך נוסף של 100,000 ₪ בגין פיצויים מוסכמים. בכתב התביעה מצוין כי למען השלמת התמונה התובע חתם ביום 23.10.12 על הסכם פשרה (להלן: "הסכם הפשרה הראשון") עם חלק מבעלי המניות בחברה כאשר לטענתו הסכם זה הופר ומעולם לא קוים.

• ביום 9.2.16 הנתבע 5 הגיש בקשה להורות על עיכוב הליכי התביעה נגדו עקב צו כינוס נכסים ועיכוב הליכים שניתן נגדו ביום 21.5.15 בתיק פש"ר 15548-01-15 בביהמ"ש המחוזי בת"א.

• ביום 26.2.16 הנתבעים 2 ו-3 הגישו בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה ב-30 יום על מנת לקבל ייצוג הולם לטיפול בתביעה וחופשת הנתבע 3 בחו"ל.

• ביום 26.2.16 הנתבעים 1 ו-6 הגישו בקשה למתן אורכה להגשת כתב הגנה ב-30 יום לשם לימוד התיק והכנת כתב ההגנה.

• ביום 21.3.16 הנתבעים 2 ו-3 (להלן: "המבקשים") הגישו בקשה למתן צו לגילוי הסכם פשרה (להלן: "הבקשה לגילוי הסכם הפשרה השני") עליו חתום התובע ובקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה ב-30 יום מיום ההכרעה בבקשה לגילוי הסכם הפשרה השני.

  בבקשה נטענו הטענות העיקריות הבאות, בתמצית:

  • התביעה הוגשה בחוסר תום לב כיוון שהתובע חתם על הסכם הפשרה הראשון ביום 23.10.12 ובמסגרתו הוא ויתר על כל טענה או דרישה או תביעה כנגד המבקשים באופן אשר אמור להביא לסילוק התביעה דנן.