ת"א 23197-11-15 ד.א.א סלע בע"מ ואח' נ' קוזניצקי ואח'

1. מונחת לפניי בקשת המבקשים לפטור מאגרה לפי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות"). לחלופין, מבוקש להורות על דחיית תשלום האגרה עד לקבלת החלטה בתביעה שהגישו המבקשים נגד קוזניצקי ואח', בת.א 23197-11-15 (להלן: "התביעה") המתנהלת בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

טענות המבקשים

2. המבקשת 1 (להלן: "המבקשת") הינה חברה פרטית המוחזקת על ידי בעל מניות יחיד, שהינו המבקש 2 (להלן: "המבקש"), אשר טוען כי הינו מוסמך להגיש את הבקשה בשם שני המבקשים. המבקשים הגישו תביעה נגד הנתבעים- משיבים 1-3 (להלן: "המשיבים"), על סך 13,961,506 ₪ וזאת עקב הפרות של הסכמים והתחייבויות.

3. לטענת המבקש, אין ביכולתו ו/או ביכולת החברה לשלם כעת את האגרה. מן התצהיר שצורף לבקשה עולה כי חשבונות הבנק של המבקשת מוגבלים בנסיבות חמורות (נפח ב' לבקשה). לטענת המבקש, כל התשלומים שהתקבלו בחברה בחודשים אלו הועבר לספקים ולנושים לטובת כיסוי חובות החברה.

4. המבקש טוען כי הינו שכיר בתפקיד מנהל במבקשת, שהינה כאמור בבעלותו המלאה. משכורתו הממוצעת בששת החודשים האחרונים הינה כ-5,000 ₪ ברוטו לחודש (נספח א' לבקשה), אך זו דווחה לצורך שמירה על זכויות שונות של המבקש בלבד, ועל כן כלל לא שולמה למבקש על ידי המבקשת, זאת לאור חובותיה הכבדים שלטענת המבקש נגרמו על ידי המשיבים. בנוסף, המבקש הינו עוסק מורשה, ולבקשה מצורפים הצהרת ההון האחרונה למס הכנסה (נספח ג' לבקשה), ודו"חות מע"מ של 4 החודשים האחרונים (נספח ד'). למבקש דירה בבעלותו, עליה רשומה משכנתא בסך של כ-300,000 ₪. ברשות המבקש ביטוח מנהלים בערך כספי של כ-180,000 ₪. חשבונו האישי של החייב אף הוא מוגבל חמור (נספח ה'). בני משפחה הסמוכים על שולחנו הינם אישתו וארבעת ילדיו הקטינים.

5. עוד עולה מתצהירו של המבקש, כי רעייתו מועסקת בתפקיד מנהלי, ומשכורתה הממוצעת הינה בסך של 8,000 ₪ נטו (תלושי משכורתה צורפו כנספח ו' לבקשה), אשר לטענת המבקש משמשת לקיום שוטף של המשפחה.

6. הכנסותיה של אם המבקש הינם מתשלום פנסיה וכן תשלום חודשי ממשרד הביטחון בגין היותה אלמנת צה"ל. בגין הכספים שהעבירה למבקש לכיסוי חלק מחובותיו, חייב לה המבקש 700,000₪.

7. המבקש טוען כי חובותיהם של המבקשים יחד עומדים על סך של כ-3,000,000 ₪. הן המבקש והן המבקשת אשר בבעלותו הינם במצב של חדלות פירעון מלאה, כאשר לטענת המבקש, ללא הגשת התביעה בתיק דנן לא יהיה תהיה באפשרותו לשלם את החובות האמורים. המבקש טוען עוד בבקשתו כי אין קרובי משפחה נוספים מהם יכול לגייס את הכספים.

8. לטענת המבקשים, יש לקבל את בקשתם למתן פטור מאגרה לאור מצבם הכלכלי המתואר בתצהיר המבקש שצורך לבקשה ולאור העובדה כי יש לתביעתו סיכויים טובים להתקבל שכן קיימת עילת תביעה מוצקה כלפי המשיבים הנתמכת במסמכים רבים.

עמדת היועץ המשפטי לממשלה והמשיבים

9. עמדת היועץ המשפטי לממשלה הינה כי יש לדחות את הבקשה למתן פטור מאגרה, ולחייב את המבקשים לשלם את האגרה הנדרשת בגין תביעתם, זאת מאחר והמבקשים לא עמדו בחובתם להציג תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבם הכלכלי, לאור העובדה שלא צירפו את כל המסמכים הרלוונטיים ואף המסמכים שכן צורפו, אינם עדכניים.

10. לטענת היועמ"ש, ההלכה הפסוקה קבעה כי מעמדה של חברה המבקשת פטור מתשלום אגרה, זהה לזה של בעל דין "בשר ודם". מעיון במסמכי הבקשה, מלבד אישור מבנק ישראל על כך שחשבונות החברה מוגבלים, ודו"חות מע"מ מארבעת החודשים האחרונים, לא ניתן לעמוד על מצבה הכלכלי של המבקשת. בנוסף, הבקשה איננה כוללת פירוט ביחס לנכסי המבקשת. היועמ"ש טוען כי לאור העובדה שמכתב התביעה שהוגש ע"י המבקש עולה כי עבודתו כוללת שימוש בצמ"ה וכלי עבודה נוספים הנדרשים לביצוע עבודות הבנייה, היה ראוי לפרט מהו הציוד הנמצא בבעלות המבקשת.

11. היועמ"ש טוען עוד כי הבקשה חסרה פירוט מהותי גם ביחס לחוסר יכולתו הכלכלית של המבקש, אשר מדו"ח מידע של רשם החברות בעניין המבקשת ומתצהירו של המבקש, עולה כי הינו בעל המניות היחידי ומנהל החברה, והינו אף מבקש בפני עצמו. לטענת היועמ"ש, המבקש אומנם צירף לבקשתו תצהיר מטעמו, אולם אין די במסמכים הבודדים אשר צורפו לתצהיר על מנת להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה בתיק, מאחר ולבקשה צורפו תלושי שכר של ארבעה חודשים בלבד ולא שישה כפי שנדרש; לא צורפו תדפיסי חשבונות בנק בהם מחזיק המבקש בששת החודשים שקדמו לבקשה ואף לא תדפיסי כרטיסי חיוב לתקופה זו. בנוסף, האישור שצורף לבקשה לפיו שני חשבונות הבנק בבעלותו של המבקש הינם מוגבלים בנסיבות חמורות אינו עדכני ואף אינו מלמד על הפעולות שבוצעו בחשבונות אלה. כמו כן, על אף שנטען שהמבקש לא משך מחשבונות המבקשת את שכרו במשך חודשיים, הרי שיש לראות בכך הלוואת בעלים שנזקפה לזכותו.

12. זאת ועוד, טוען היועמ"ש כי מתלושי השכר של המבקש ואשתו, וכן מהצהרת ההון שצורפה לבקשה, עולה כי קיימים להם קרנות השתלמות, אך לבקשה לא צורפו כל מסמכים עדכניים המעידים על הסכום שנצבר בקופות אלו עד בסמוך למועד הגשת הבקשה. היועמ"ש טוען כי מתצהיר המבקש עולה כי בבעלותו דירה אשר עליה רובצת משכנתא בסכום של 300,000 ₪ ואף ביטוח מנהלים בסך 180,000 ₪ , אולם לא צורפו אסמכתאות לכך. מהצהרת ההון שצירף לבקשה, נראה כי נכון לשנת 2012 הרכוש הנקי, העסקי והפרטי כאחד, עומד על כ-291,697 ₪ אך אף מסמך זה אינו עדכני. זאת ועוד, המבקש הצהיר כי אימו תומכת בו כלכלית והוא חב לה סכום של כ-700,000 ₪, כאשר לטענת היועמ"ש מכאן עולה שלמעשה המבקש סמוך על שולחנה של אימו ועל כן היה עליו לפרט בתצהירו אף מהו רכוש האם.

13. עוד טוען היועמ"ש כי אף טענתו של המבקש בתצהירו לפיה חובותיהם של המבקשים עומדים על כ-3,000,000 ₪ אינה מספקת, שכן לא צורפו אסמכתאות המעידות על חובות אלו. במצב החשבון המתומצת משנת 2012, ניתן ללמוד על יתרות הלוואות בסכומים של 183,424 ₪ ו-192,786 ₪, אולם מסמך זה אינו עדכני. כמו כן, לא הובהר אם אין במצבת הנכסים בכדי לפרוע את החובות הנטענות.

14. טענה נוספת של היועמ"ש הינה כי העובדה שהמבקשים מסתייעים בשירותיו של עורך דין לצרכי הליך זה מקימה עליהם חזקה כי יש ביכולתם אף לשאת בתשלום האגרה בגין ההליך, שכן יש ביכולתם לשלם את שכר טרחתו של עורך הדין. משלא פירטו המבקשים כיצד הם נושאים בתשלום זה, הרי שכשלו מלהרים את הנטל המוטל עליהם בעניין זה.

15. היועמ"ש טוען בנוסף, כי הסכום הגבוה עליו עומדת התביעה, שהינו בסך של 13,961,506 ₪, מקבל משנה תוקף בהתייחס לכך שכתב התביעה אינו כולל את כלל האסמכתאות הנדרשות להוכחת טענות המבקשים. היועמ"ש סובר כי לו נדרשו המבקשים לשלם את אגרת בית המשפט, הדבר היה משפיע על סכום התביעה, שכן אילו סכום התביעה היה נמוך יותר, האגרה הייתה בהתאמה נמוכה יותר.