ת"א 2319-11-10 נ' נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ

רקע

1. בפני תביעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). התובע, מר י' נ' יליד 1981 (להלן: "התובע") נפגע בשתי תאונות דרכים; האחת, ביום 12.10.07 עת נהג ברכב כשלפתע איבד שליטה ברכב עקב רטיבות בכביש והתנגש עם הרכב בגדר הפרדה. תאונה זו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה. בקשר לתאונה לא נקבעה נכות צמיתה (להלן: "התאונה הראשונה") והשנייה, ביום 13.3.08 עת נהג ברכב ולפתע רכב אחר פגע ברכבו מאחור. גם תאונה זו הוכרה ע"י ביטוח לאומי כתאונת עבודה והוענקו לו אחוזי נכות בשיעור 19% לצמיתות (להלן: "התאונה השנייה").

    

2. בכל הזמנים הרלוונטיים, ביטחה הנתבעת את הרכב בביטוח חובה ואכן ביום 4.10.12 הודיעה הנתבעת שהיא איננה כופרת בחבות, ולכן מה שנותר בתיק הוא דיון בגובה הנזק.

    

3. בדיון שהתקיים ביום 21.1.2013 הצעתי לצדדים שיגיעו להסדר דיוני לפיו הם יסמיכוני לפסוק על דרך הפשרה.

    

4. משלא השכילו הצדדים להגיע להסדר בינם לבין עצמם וגם לא היו מוכנים להסמיך את בית המשפט להכריע בסכסוך על דרך הפשרה, לא היה מנוס מלהכריע בתיק זה לפי החוק ודיון הוכחות נקבע ליום 19.2.2014, בו העידו התובע, אמו של התובע ואשתו.

    

   הנכות

    

   הנכות הרפואית