ת"א 23176-11-14 עבאס נ' מדינת ישראל ואח'

לפניי בקשה להורות על דחיית התביעה על הסף, מחמת התיישנות.

1.תובענה זו שלפניי הוגשה ביום 11.11.14.

על פי הנטען בכתב התביעה, התובע סבל מפגיעת כדור תועה ביום 11.5.05. לטענת התובע , על הנתבעות לשאת בנזקיו שכן הן נושאות באחריות לירי, לאור טענות שונות שפורטו בכתב התביעה.

2.לתביעה הנוכחית קדמה תביעה זהה שהוגשה לבימ"ש השלום בחיפה ביום 10.5.12 (תיק אזרחי 20913-05-12).

בתביעה זו ניתן ביום 21.10.14 פסק דין המורה על מחיקת התביעה, לאחר שהתובע לא הפקיד את חלקו בשכ"ט המומחה שמונה ע"י בית המשפט, אף שהמועד לביצוע הפקדה זו חלף (גם לאחר אורכה שנתבקשה ואושרה).

3.מאז האירוע (11.5.05) ועד להגשת תביעה זו (11.11.14) חלפו יותר משבע שנים. המחלוקת כעת נוגעת לשאלת תחולתו של ס' 15 לחוק ההתיישנות, התש"ח – 1958, אשר עשוי להאריך את תקופת ההתיישנות למשך התקופה שבה התנהל ההליך הקודם.

לטענת הנתבעות, התובע אינו זכאי ליהנות מהארכת תקופת ההתיישנות בשל התקופה שבה היה ההליך הקודם תלוי ועומד, לאחר שהליך זה הגיע לקיצו בשל רשלנותו של התובע עצמו.

לטענתן, סעיף 15 הנ"ל, כפי שפורש בפסיקה, חל רק כאשר ההליך הקודם הסתיים בשל נסיבות שאינן תלויות בתובע עצמו, ואינו חל כאשר התובע הביא במחדליו לסיומו של התהליך, לא קיים את החלטות בית המשפט ומנע קיום דיון ענייני בתביעתו.

4.התובע טוען כי התביעה הקודמת נמחקה באופן שאין בו כדי למנוע הגשת תביעה חדשה, וכך גם ניתן ללמוד מלשונו המפורשת של פסק הדין, אשר נקבעו בו התנאים להגשת תביעה חדשה.