ת"א 23157-09-15 צליל ואח' נ' צלליכין ואח'

בקשה לעיכוב הליכים בהתאם לסעיף 5 לחוק הבוררות, תשכ"ח - 1968 ולהעברת הדין בתובענה לבירור בפני בורר, והכל בגדרי של תביעה לפירוק שיתוף, אשר הגישו התובעים כנגד הנתבעים.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. מר זאב צלליכין ז"ל (להלן: "המנוח") הינו החוכר לדורות בהתאם להסכם חכירה לדורות של משק חקלאי (משק עזר) של מקרקעין בשטח של 5,653 מ"ר, הידועים כחלקות 21 ו -25 בגוש 3628 (נספח 2 לכתב התביעה). זכויות החכירה לדורות בלשכת רישום המקרקעין רשומות עדיין על שמו של המנוח (נספח 1 לכתב התביעה).

2. בעת שהמנוח הלך לעולמו הוא הותיר אחריו 5 ילדים: דוד, יצחק, אליעזר, בתיה ומשה (למען הקיצור והנוחות ייקראו אלה בשמותיהם הפרטיים – ועם כל המעורבים הסליחה). אלה הלכו אף הם לעולמם והצדדים לתובענה זו הינם יורשיהם.

3. בהתאם לנטען, ביום 21.11.1964 חתם המנוח על מסמך אשר נטען להיות הסכם מתנה ללא תמורה, אשר בהתאם לו שייך המנוח למשה את "הבית עם שטח האדמה שהבית נמצא עליו בתוספת דונם אדמה". באשר לשאר החלקה נקבע כי תחולק שווה בשווה בין שאר ילדיו.

4. במהלך חודש אוגוסט 1979 חתמו בתיה, הנתבע 1 (בנו של משה), הנתבעת 2 (בתו של משה), יצחק, אליעזר ודוד על הסכם אשר במסגרתו הם הצהירו כי "ברצונם לקבע את היחסים ביניהם בכל הנוגע לזכויות ביחס לשתי החלקות הנ"ל."

   במסגרת הסכם זה נקבעו הוראות שונות לרבות בכל הנוגע לשימוש, האחזקה וההוצאות של החלקות.

   להסכם צורף תשריט המעגן חלוקה בעין בין הצדדים להסכם, כאשר לכל צד יוחד חלק ספציפי במקרקעין אשר סומן באותיות א' עד ה'.

   יודגש כי אין חולק כי תשריט זה מתייחס לחלקה 21 בלבד, אך אינו מתייחס לחלקה 25.

   עוד יצויין כי ברבות הימים הנתבעת 2 וכן הנתבעת 3 (בת נוספת של משה) העבירו את זכויותיהן במקרקעין לנתבע 1.

5. בסעיף 14 להסכם נקבע כי:

   "והיה אם באיזה זמן שהוא יתגלעו חילוקי דעות או אי הבנות בכל הנוגע להסכם הנוכחי ו/או ביצועו ו/או פירושו – מסכימים בזה הצדדים מעתה ומעכשו (כך!) כי חילוקי דעות ו/או אי הבנות אלה יתלבנו ויוכרעו על ידי בוררות.

   הבורר או הבוררים אשר יבחרו לא יהיו קשורים על ידי הפרוצדורה הנהוגה במדינה ו/או על ידי חוקי הראיות. הם יהיו מוסמכים להוציא צווי ביניים ופסקי דין של פשרה.