ת"א 23104-12-10 אסולין ואח' נ' ליהמן ואח'

בפניי תביעה ותביעה שכנד בקשר לעסקת מכר דירה בשדרות משה גושן 72 בקריית מוצקין (להלן: "הדירה").

נתוני רקע ועיקר טענות הצדדים:

1.ביום 8.4.2010 נחתם הסכם לפיו מכרה התובעת לנתבע את הדירה שבבעלותה בתמורה לסך של 610,000 ש"ח. ההסכם נוסח באמצעות עו"ד מירב עזורה אשר ייצגה את שני הצדדים (להלן: "עו"ד עזורה"), ובמסגרתו פורטו ההוראות הנוגעות לתשלום התמורה, אופן התשלום, מסירת החזקה והסנקציה בגין הפרת ההסכם (להלן: "ההסכם").

2.התובעת הפנתה להוראות ההסכם שבו נקבעו שלושה מועדים לתשלום התמורה כדלקמן: במועד הראשון, תשלום בסך של 61,000 ש"ח במעמד החתימה על ההסכם, וסכום זה אכן שולם. במועד השני, תשלום בסך של 474,000 ש"ח, אשר ישולם שלושים יום קודם למועד מסירת החזקה בדירה שנקבע בהסכם ליום 15.8.2010, קרי עד ליום 15.7.2010. ואילו במועד השלישי, ביום 15.8.2010 - יום מסירת החזקה בפועל - על הנתבע לשלם את יתרת התמורה שהיא סך של 75,000 ש"ח.

3.הגם שאין מחלוקת כי מלוא התמורה שולמה בסופו של דבר, התובעת מלינה בתביעתה על כך שהנתבע לא עמד במועדים הנקובים בהסכם, ורק בחודש 09/2010 העביר אליה סכום של 124,000 ש"ח, ואילו יתרת התמורה שולמה ביום 11.11.2010. ומכאן, שהנתבע הפר את ההסכם הפרה יסודית המזכה אותה בפיצוי המוסכם שקבוע בהסכם בסך של 61,000 ש"ח, וכן בפיצוי בגין האיחור בהעברת התמורה בסך של 200 ש"ח על כל יום איחור החל מהיום ה- 15 להפרה.

4.לפיכך, ומאחר שהנתבע שילם את יתרת התמורה רק ביום 11.11.2010, קרי לאחר חלוף 119 ימים, עליו לשלם לה לטענתה פיצוי עבור 104 ימי איחור בסך של 20,800 ש"ח, מעבר לפיצוי המסוכם בסך של 61,000 ש"ח.

5.הנתבע בתורו מכחיש את טענות התובעת לגבי הפרת ההסכם. לטענתו, הוא נמנע מלהעביר לתובעת את הסכומים שהיה עליו לשלם לפי המועדים הנקובים בהסכם עקב כך שהתובעת דרשה ממנו באמצעות בעלה דאז (הגרוש שלה כיום) לדחות את מועד הפינוי מכיוון שלא הצליחה למצוא דיור חלופי.

6.הנתבע הוסיף, כי התובעת היא זו שהפרה את ההסכם מאחר שלא פינתה את הדירה לאחר ששולמה יתרת התמורה, ולכן הוא זכאי לפיצוי המוסכם בגין הפרת ההסכם בסך של 61,000 ש"ח, כמפורט בכתב התביעה שכנגד שהוגש מטעמו.

דיון והכרעה:

7.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, ובנוסף אליהם הוגש תצהירה של עדת התביעה עו"ד מייסא עביד. כל המצהירים נחקרו בפניי בחקריה נגדית.