ת"א 23062-06-14 עליזה בן-שמעון נ' שלמה יחיא

1.החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף בהעדר סמכות עניינית; על פי הנטען, היו הצדדים ידועים בציבור, ומכאן שנתונה הסמכות לבית המשפט לענייני משפחה.

2. ברקע לבקשה זו כתב תביעה להשבת הלוואה בסך של 100,000₪. יוטעם שבהסכם ההלוואה נקבע גם שיעור הריבית, ונכללות בו תניות נוספות האופייניות להסכם הלוואה, בכללן התייחסויות לבטוחות לרבות רישום משכון והערת אזהרה, וסנקציות למצבי הפרה.

3.טענות הצדדים – עובדתיות ברובן המכריע. ברם, שאלת הסמכות העניינית הינה, ובמובהק, טענה מקדמית, ועל בית המשפט לפסוק בה קודם לכל בירור ראייתי בשאלה, האם ועד כמה מבוססת הטענה שהיו השניים ידועים בציבור. לשון אחר: על בית המשפט לפסוק את דברו בשאלת הסמכות העניינית בהקדם האפשרי, ולא לעכב זאת עד לבירור עובדתי, אם בכלל יש לכך מקום במסגרת תובענה זו, בשאלת טיבה של מערכת היחסים בין הצדדים.

4.הסכם ההלוואה - על שולחן בית המשפט, ואין הנתבעת כופרת בו, ולכל היותר נטען שפרעה חלק מסכום ההלוואה, טיעון שאינו רלוונטי לשלב זה של הדיון. ראה לעניין הודאת הנתבעת בקבלת ההלוואה בסעיף 4 לכתב ההגנה.

5. לשון אחר: עובדה מוסכמת היא, שהסכם הלוואה נחתם, ובנסיבות העניין מהווה הסכם זה את אבן הפינה לתובענה ואף להחלטה זאת. ועתה, טול את ההסכם לידך ולא תמצא בו דבר המצביע על כך, שראו את עצמם הצדדים להסכם, כידועים בציבור ו/או שיש לפרש את ההסכם באספקלריא של מערכת היחסים האופיינית לבני זוג (כהגדרתם בחוק בית המשפט לענייני משפחה). ומעל לכל צורך אך אשלים את מסקנתי זו בכך שאציין כי, מדרך העולם, מערכת יחסים בין ידועים בציבור מאופיינת במידה של אמון, וספק רב אם תניות כגון רישום משכון, הערת אזהרה, וחשוב מכך שבעתיים, סנקציות קשות בגין אי השבת ההלוואה (10,000 ₪ לחודש - !; סעיף 9.א להסכם), מאפיינת את מערכת יחסי האמון האופיינית לידועים בציבור. ומה גם שנחתם ההסכם בתקופה בה היו הצדדים ביחסים קרובים – כך עולה מטענות המבקשת.

6.מן המקובץ נדרש בית המשפט למסקנה שיש לדחות את הבקשה, וזאת, בין היתר, תוך הדגשת ההנחה, שאם וככל שראו עצמם הצדדים כמסדירים את עניינה של הלוואה נתונה במסגרת של מערכת היחסים בין בני משפחה, היו הם בוחרים לתת לכך ביטוי בהסכם, וכאמור, אין לכך כל ביטוי. ועתה, צא ולמד, אם בתקופה בה ניתנה ההלוואה, היינו בתקופה בה היו בין הצדדים יחסי אמון קרובים כפי שאופייני הדבר לידועים בציבור, לפחות, לטענת המבקשת, נכונים היו הצדדים לחתום על הסכם נוקשה שכזה, אין זאת אלא שהעידו הם על עצמם שהיתה מערכת היחסים ביניהם מורכבת שבעתיים מכפי האופייני לידועים בציבור - יש קושי לראות הסכם זה כאפייני לבני זוג הנותנים אמון זה בזה ומנהלים משק בית משותף.

כללו של דיון. טיב מערכת היחסים בין הצדדים אינו ברור לחלוטין לבית המשפט במועד בו ניתנת החלטה זאת. אך העילה דנן, המתבססת על הסכם שאפיו כאמור, אינה מהווה בסיס להעברת התביעה לבית המשפט לענייני משפחה.

7.סוף דבר – הבקשה נדחית. המשך דיון במועד שנקבע.

ניתן היום, ט' ניסן תשע"ה, 29 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.