ת"א 2306-11-12 נוהד השקעות בע"מ נ' רוטמן

מבוא

1. בפני תביעה כספית על סך 109,905 ₪ (קרן), המבוססת על שלושה שיקים שנחזים להיות משוכים וחתומים על ידי הנתבעת ואשר הוחזרו על ידי הבנק מהסיבה א.כ.מ. (אין כיסוי מספיק) ואלה השיקים:

   שיק אחד על סך 20,000 ₪ משוך ליום11/8/12

   שיק שני ע"ס 59,948 ש"ח ז.פ. 10.8.12 ושיק שלישי ע"ס 29,957 ₪ ז.פ. 25.8.12.

    

   הרקע העסקי

2. התובעת היא חברה סיטונית המספקת סחורות לחנויות מכולת, לרבות "מינימרקט לימור" במעלה אדומים. המינימרקט שייך לשאול יצחקיאן, הוא ניהל אותו קודם לכן בשם "מניום דגנים בע"מ", בתקופה הרלוונטית לתביעה זו הועבר תיק עוסק מורשה וחשבון הבנק על שם הנתבעת שעבדה בעסק.

   לאחר פחות משנה פרשה הנתבעת ויצחקיאן חזר וניהל הסופרמרקט, הפעם תחת השם "שאולזול נכסים והשקעות בע"מ" (פרו' מיום 16/12/12 עמ' 2 ש' 28)

    

3. בתווך בין התובעת לבין המינימרקט פעל סוכן מכירות בשם אורן נידם, אשר הנתבעת ויצחקיאן הכירו שנים קודם לכן. ("ש.ת. עבדתי עם לימור שנתיים וחצי. את שאול אני מכיר 14 שנה. אני גר במעלה אדומים, היה לשאול עסק במעלה אדומים וכשעבדתי במי עדן הייתי גם סוכן שלו" (עדות אורן נידם בפרו' מיום 16/12/12 עמ' 7 ש' 15-16).

    

4. בעסקאות נשוא השיקים שחזרו ובעסקאות אחרות, אורן נידם הועסק כסוכן מכירות של התובעת, אולם כעבור תקופה קצרה פוטר והוחשד כי גנב מהתובעת סחורה בשווי 1,300,000 ₪. מנהל התובעת-אייל גור הסביר בעדותו כיצד פעל אורן נידם:

   "המעילה הייתה בשתי דרכים עיקריות שלו, דרך אחת הוא באמת יצר לקוחות פיקטיביים, החשבונית הייתה תקינה ושילמנו אפילו את המע"מ, אפילו שהיו לנו צילומי תעודות זהות ונפתחו כרטיסי לקוח והכול היה תקין, ואז הוצאנו חשבוניות שהיו תקינות לחלוטין והוא לקח את הסחורה וסיפק לעצמו. דרך שניה, הוא עשה דילים עם כל מיני לקוחות קיימים, הוא רצה לעזור לחברים שלו, זה דופק את הלקוח, הוא היה עושה כל מיני דברים, אמר לי לספק סחורה והאדם בכלל לא קיים ולא הזמין את הסחורה. את המחיר אנחנו קבענו.

   ש.כ.ה. באיזה דרך נוספת הוא עשה דילים.

   ת. הוא פשוט גנב סחורה מתוך המחסן בלי קשר להנהלת החשבונות.