ת"א 23022-09-11 דמרי נ' מור ואח'

תביעה כספית, שעניינה אי תשלום דמי שכירות והוצאות ארנונה בגין נכס אותו שכרו הנתבעות, על פי הנטען, מאת התובע.

רקע ועובדות:

1.התובע הינו דודן של הנתבעות והינו בעל משק מספר 67 במושב שדה משה (להלן:- "המשק"). במשק בנויות מספר יחידות דיור, אותן משכיר התובע לשוכרים שונים.

על פי הנטען, בין התובע ובין הנתבעות נכרת הסכם שכירות בכתב, לפיו שכרו הנתבעות מאת התובע אחת מיחידות המגורים במשק (להלן גם "הנכס" או "המושכר") לתקופה שמיום 20.2.07 ואילך, כאשר הנתבעת 1 חתמה על הסכם השכירות גם בשם נתבעת 2. הנתבעות עשו שימוש במושכר עד ליום 10.4.11 (בהמשך הוסכם, כי הנכס פונה כבר ביום 8.4.11).

לטענת התובע, הנתבעות לא שילמו את דמי השכירות בגין מגוריהם במושכר, למעט באשר לתקופה בת חודשיים ימים, שבגינה שילמו את הסכום של 4,400 ₪. כמו כן, לא שילמו הנתבעות את חיובי הארנונה הדו חודשיים, שעל פי ההסכם התחייבו לשלם, בסכום של 582 ₪ לחודשיים, וזאת למשך כל תקופת השכירות.

התובע טוען, כי נהג בנתבעות בסלחנות ביחס לחוב דמי השכירות וכאשר פנה אל הנתבעות על מנת שתפנינה את הדירה, סירבו לפנותה, עד שניאותו לעשות כן ביום 10.4.16.

בתביעתו שלפניי עותר התובע לחייב את הנתבעות לשלם לו את דמי השכירות אשר לא שולמו בסכום של 105,600 ₪ וכן את חוב הארנונה בסכום של 14,550 ₪.

2.הנתבעות טוענות, ראשית, באשר לנתבעת 2, להעדר יריבות בינה ובין התובע, שכן, גם על פי הסכם השכירות שצורף לכתב התביעה, הנתבעת 2 אינה צד להסכם והיא אינה חתומה עליו.

לטענת הנתבעות, הרקע לסכסוך הינו סכסוך שפרץ בין התובע ובין נתבעת 2 באשר לקומת משרדים שרכשה הנתבעת 2, אותה חומד לעצמו התובע. לטענת הנתבעות, בתביעתו זו, מנסה התובע להלך אימים על הנתבעות.

לגופו של עניין, טוענת הנתבעת 1, כי אף היא אינה חתומה על הסכם השכירות וכי הסכם השכירות שצורף הוא הסכם מזוייף.

התובע התקשר עם נתבעת 1 בהסכם בעל פה להשכרת דירתו לנתבעת, זאת לאחר שהתובע "התנחל" בדירת אמן של הנתבעות ואירוח כיד המלך, על חשבון האם.

לטענת הנתבעות, בשלב מסויים, חלתה סבתן של הנתבעות, אמו של התובע ושל אמן של הנתבעות, כך שהסבתא נזקקה לשירותיה של עובדת זרה. הנתבעת 1 היא זו שטיפלה בהליך קליטת העובדת הזרה והיא זו ששילמה לה את שכרה בסכום חודשי של 2,300 ₪.

בשלב מסויים, הבינה הנתבעת, כי היא מתקשה לשלם את שכרה של העובדת הזרה ולשאת בנטל הכלכלי הכרוך בטיפול בסבתא והיא שטחה את טענותיה לפני התובע. התובע במענה לפניות הנתבעת 1, השיב, כי הוא מוותר על תשלום דמי השכירות ובלבד שהנתבעת תמשיך לטפל בסבתה, כל זאת, כאשר הוא ממשיך להתגורר בבית אמן של הנתבעות וחי על חשבון האם.

לטענת הנתבעת 2, היא עברה להתגורר עם אחותה, הנתבעת 1, כעבור 10 חודשים לערך לאחר תחילת תקופת השכירות, זאת בהפצרתו של התובע.