ת"א 23008-05-12 שוקר נ' INSPECS LTD

לפניי בקשת התובע לבטל את תשלום האגרה שהושת עליו לאחר שתביעתו נמחקה על הסף.

התובע הגיש לבית משפט זה תביעה על סך של חמישה עשר מיליון ₪. בהחלטת כב' הרשם (כתארו אז) משה בר-עם מיום 24.6.12 נקבע כי אף אם ניתן לקבוע בדוחק שהתביעה מגלה עילה, על פניו סכום התביעה מופרז וגבוה עד מאוד, במידה שאינה מצדיקה פטור מלא מתשלום אגרה. לפיכך ניתן לתובע פטור מתשלום אגרה עד לסכום תביעה של מיליון ₪, תוך שנקבע כי תשלום האגרה בגין יתרת סכום התביעה יידחה עד למתן פסק דין.

התובע לא ביקש לתקן את סכום התביעה בעקבות ההחלטה, וזה נותר על סך של חמישה עשר מיליון שקלים.

התיק התנהל בפני כב' השופטת גילה כנפי-שטייניץ, עד אשר ביום 16.6.14 ניתן על ידה פסק דין המוחק את התביעה על הסף - זאת לאור התנהלות המבקש, אשר נקבע כי אינה מאפשרת לנהל הליך משפטי תקין.

משניתן פסק הדין, הומצאה לתובע דרישה לתשלום האגרה על סך של 175,000 ₪ - בהתאם לסכום התביעה בניכוי מיליון ₪ אשר לגביהם ניתן פטור בהחלטת כב' הרשם בר-עם.

מהבקשה שלפניי, המנוסחת בלשון שאינה ברורה ומערבת טענות בעניין חיוב האגרה עם טענות כנגד ההחלטות השיפוטיות השונות שניתנו בעניינו של התובע, קשה להבין אלו טענות הוא מעלה כנגד חיובו בתשלום האגרה. ככל שניתן להבין, טוען התובע כי משנמחקה התביעה, ללא חיוב בהוצאות לטובת אוצר המדינה, משמע כי אין לשלם את האגרה כלל, וכי יש לנהוג במקרה זה כמו במקרה שבו שולמה האגרה ונמחקת התביעה, שאז מוחזרת האגרה שנגבתה.

התובע מציין כי ההליך בעניינו כלל שני דיוני קדם משפט בלבד.

לטענת המדינה ככל שהתובע לא היה מרוצה מהחלטת בית המשפט בבקשתו למתן פטור מאגרה היה עליו להגיש עליה ערעור, ואין כל סיבה לפתוח את הדיון בעניין זה מחדש. עוד נטען כי בית המשפט קבע במפורש כי ככל שהתובע יעמוד על הגשת תביעה בסכום הגבוה ממיליון ₪ הרי שיהיה עליו לשלם את האגרה.

עוד טוענת המדינה כי הדרישה לתשלום אגרה משמשת בין היתר לסנן את אותן תביעות מופרזות וקלושות אשר בלא מחסום תשלום האגרה היו מציפות את בתי המשפט ומטילות נטל כבד מנשוא על נתבעים פוטנציאליים.

מתשובת התובע לתגובה נראה כי התובע סבור שיש לפרש את החלטת כב' הרשם בר-עם כך שאת סכום האגרה יש לחשב לפי סכום של מיליון ₪, דהיינו לחייבו באגרה בסך של 12,500 ₪ לכל היותר.

התובע מפנה בתשובתו לתקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"), וטוען כי מצוין בה מצב בו התקיימו שלושה דיונים בקדם משפט, בדומה לענייננו בו התנהלו רק שני דיונים בפני כב' השופטת כנפי-שטייניץ לפני שמחקה את התביעה. עוד טוען התובע כי תקנה 6(ב) עוסקת במקרה בו התביעה ירדה מסדר היום ולא תשוב עוד לבית המשפט, אולם במקרה בו לא נפתרו חילוקי הדעות בין הצדדים ולא ניתן סעד מאת בית המשפט, כמו במקרה דנן, אין לנכות את הסכום הקבוע בסעיף 35 לתוספת ויש להשיב את האגרה במלואה ולבטל את הגבייה.

דיון